בעיצומו של הוויכוח הבינלאומי על האופן שבו מוצגים ישראל וצה״ל בקולנוע, הגיע לישראל קווין ס׳ ברייט, המפיק והבמאי היהודי-אמריקני, זוכה שני פרסי אמי ומי שהיה מהדמויות המרכזיות מאחורי הסדרה המיתולוגית "חברים". ברייט ביקר לראשונה בשדרות, במתחם הנובה וביישובי העוטף, לקראת הקרנת הבכורה של הסרט התיעודי “The Bridge”, שאותו הפיק לצד דיוויד פישוף. הסרט, שיוקרן ביום שלישי הקרוב (22.9) בהאנגר 11, מתעד עשרה צעירים ישראלים ששרדו את מתקפת 7 באוקטובר ויצאו למחנה מוזיקת רוק בלוס אנג׳לס, בניסיון להתמודד עם הטראומה באמצעות מוזיקה, יצירה וקשר אנושי.
מהוליווד אל זירות הטבח והגבורה
הסיור נפתח בשדרות, שם עבר ברייט בין הרחובות והמוקדים שבהם התרחשו בבוקר 7 באוקטובר סיפורי טבח, לצד מעשי גבורה יוצאי דופן. משם המשיך למתחם הנובה ולקיבוצי העוטף. עבור מי שהכיר את סיפורי השורדים באמצעות המצלמה וחדר העריכה, היה זה המפגש הראשון עם המקומות שבהם התרחש האסון ששינה את חייהם. ברייט תיאר את הביקור כמטלטל, אך גם ככזה שמעורר בו תקווה, לכך שאסון כזה לא יתרחש שוב ולכך שהשורדים יצליחו להמשיך בתהליך ההחלמה. לדבריו, המפגש עם השטח ועם האנשים המחיש לו את כוחה של המוזיקה לחבר, לסייע בהתמודדות ולהחזיר לאדם את קולו.
הסיפור הישראלי שמבקש להגיע לעולם
ברייט יודע כיצד סיפור מקומי יכול להפוך לאוניברסלי ולחצות שפות, תרבויות וגבולות. "חברים” הפכה שישה צעירים מניו יורק לדמויות שמיליוני צופים ברחבי העולם הרגישו שהן חלק מחייהם. כעת, באמצעות "The Bridge ", הוא מבקש להביא לקהל הבינלאומי סיפור ישראלי אחר – של טראומה, הישרדות וניסיון לחזור לחיים. הסרט אינו מתמקד רק במה שאירע לשורדים בבוקר המתקפה, אלא גם בחיים שאחריה: הקושי לשוב לשגרה, ההתמודדות עם האובדן והאפשרות למצוא במוזיקה מרחב לביטוי ולחיבור מחודש.
במקום שבו המוזיקה נקטעה
אחת התחנות המטלטלות בסיור הייתה מתחם הנובה. למקום הזה הגיעו אלפי צעירים כדי לרקוד ולחגוג את החיים. בבוקר 7 באוקטובר המוזיקה נקטעה והמסיבה הפכה לזירת טבח. מאות בני אדם נרצחו, עשרות נחטפו ורבים נמלטו בין השדות והכבישים בניסיון להציל את חייהם. כיום, במקום שבו עמדה רחבת הפסטיבל, ניצבות תמונותיהם של הנרצחים. במהלך הביקור צפה ברייט בסרטון שבו נראים המבלים נמלטים על חייהם' בעודו עומד במקום המדויק שבו תועדו התמונות. המפגש המחיש את הפער שבין צפייה באירועים דרך מהדורות החדשות והרשתות החברתיות לבין העמידה בזירה עצמה. ברייט אמר כי רק בביקורו בישראל הצליח להבין במלוא העוצמה את ממדי האירועים ואת משמעות המרחק הקצר שבין הקיבוצים, השדות והגבול. לדבריו, התקשורת תיעדה את הזוועות, אך אין תחליף למפגש הישיר עם המקום ועם האנשים שחוו אותן.
מההסתגרות בממ״ד אל הבמה
רגע אישי נוסף התרחש במפגש עם ולארי יעל דבורקין, שורדת 7 באוקטובר ומשתתפת בסרט "The Bridge". בבוקר המתקפה הסתגרה יעל לבדה בממ״ד בביתה בקיבוץ ניר עם במשך כ-25 שעות, ללא קליטה, כשקרבות מתחוללים במרחק עשרות מטרים ממנה. רק למחרת הצליחה לצאת ולהבין את ממדי האסון ואת המחיר הכבד ששילם מעגל חבריה. יום קודם לכן ניהלה את ה"גרין פאב" בניר עם, שבו חגג חברה יובל סלומון ז״ל את יום הולדתו ה-29.
למחרת נרצח סלומון בביתו בכפר עזה, לאחר שנאבק במחבלים. בין החוגגים היו גם אלון שמריז ז״ל, אמילי דמארי והתאומים גלי וזיו ברמן, שנחטפו למחרת לעזה. שמריז הצליח להימלט משוביו יחד עם יותם חיים ז״ל וסאמר טלאלקה ז״ל, אך השלושה נהרגו בשוגג מירי כוח צה״ל.במהלך הסיור הראתה יעל לברייט את ביתו של יובל, המקום שבו נאבק על חייו וסיפרה לו על החברים, האובדן והחיים שנקטעו בתוך שעות. סיפורה האישי מבטא גם את המסע שעברה בעצמה: מהשקט שנכפה עליה בממ״ד אל החזרה לשיר ולהשמיע את קולה על הבמה.
"תמיד הייתי גאה להיות יהודי”
ברייט גדל במשפחה יהודית בניו יורק, אך לדבריו, מאז 7 באוקטובר קיבלה הזהות היהודית שלו משמעות עמוקה וציבורית יותר. "זה גרם לי להרגיש גאה מאוד להיות יהודי”, אמר. "תמיד הייתי גאה להיות יהודי, אבל בתקופה הזו הרגש התחזק”. ברייט התייחס גם לקושי של דמויות יהודיות בתעשיית הבידור האמריקנית לדבר בגלוי על ישראל. לדבריו, החשש אינו רק חברתי: מחאות, לחצים ואפשרות שפרויקטים יאבדו תמיכה כלכלית עלולים לגרום לאנשי התעשייה להימנע מהבעת עמדתם.
המסר שהוצב מחוץ לפסטיבלי המוזיקה
ברייט אינו מסתפק בפעילות מאחורי המצלמה. הוא פועל רבות נגד אנטישמיות, הוא היה שותף לקידום שלטי חוצות שהוצבו בסמוך לפסטיבלי מוזיקה בארצות הברית. על השלטים נכתב: "הם הלכו לפסטיבל מוזיקה – ולא חזרו הביתה”. המסר נועד לחבר בין הקהל האמריקני, שמגיע לפסטיבלים כדי לרקוד ולבלות, לבין הצעירים שהגיעו למסיבת הנובה לאותה מטרה בדיוק. הקמפיין זכה לחשיפה רחבה, אך גם עורר תגובות קשות -שלדברי ברייט ממחישות מדוע המאבק באנטישמיות והמאמץ לשמר את זיכרון 7 באוקטובר עדיין חיוניים.
ביקורו של ברייט התקיים גם על רקע הסערה סביב הסרט "NAZA”, המציג טענות קשות נגד פעילות צה״ל ברצועת עזה. הסרט עורר ביקורת חריפה בישראל, וראש הממשלה והרמטכ״ל טענו כי הוא מסלף את המציאות ופוגע בחיילי צה״ל; יוצריו מצדם עומדים מאחורי התחקיר והעדויות שהציגו. מול המאבק על האופן שבו ישראל מוצגת בעולם, ברייט מבקש להשתמש בכלי שהוא מכיר היטב , סיפור אנושי. אחרי שסייע להביא למסך את קולם של שורדי 7 באוקטובר, הוא הגיע לראשונה למקום שבו סיפורם התחיל, בתקווה שהעדויות שלהם יצליחו לחצות גם את המרחק שבין המציאות בישראל לבין האופן שבו היא נתפסת בעולם.
