מחקר חדש שנערך בברזיל מצא כי מינוציקלין – אנטיביוטיקה המשמשת בדרך
כלל לטיפול באקנה ובזיהומים חיידקיים, עשויה להוות חלופה טיפולית לחרדה. הממצאים מצביעים על כך שהתרופה יעילה במיוחד עבור מטופלים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי המקובל, הכולל תרופות פסיכיאטריות.
4+החוקרים, התמקדו בקשר שבין דלקות בתאי עצב לבין מצבים פסיכיאטריים. אצל חולים בהפרעת פאניקה מזוהה לעיתים קרובות פעילות דלקתית מוגברת בתאי מערכת החיסון של המוח. המינוציקלין פועלת כנוגדת דלקת חזקה המפחיתה פעילות זו, ובכך מסייעת במניעת התקפי החרדה.
המחקר כלל שני שלבים מרכזיים: ניסוי בבעלי חיים: עכברים שטופלו באנטיביוטיקה הראו ירידה משמעותית בתגובות החרדה והפאניקה לאחר חשיפה לריכוז גבוה של פחמן דו-חמצני. בבדיקות מוחיות זוהתה ירידה בפעילות באזור ה"לוקוס קורולאוס", האחראי על תגובות פאניקה.
4+השלב השני היה ניסוי בבני אדם: המחקר בחן 49 מטופלים שאובחנו עם הפרעת פאניקה. קבוצה אחת קיבלה קלונזפם – תרופה להתקפי חרדה וקבוצה שנייה קיבלה מינון נמוך של מינוציקלין – אנטיביוטיקה. לאחר שבעה ימי טיפול, המטופלים שנטלו מינוציקלין הראו ירידה ניכרת במדדי דלקת בגוף ושיפור בתסמיני החרדה.
השימוש במינוציקלין עשוי לפתור קשיים מרכזיים הקשורים לטיפול בתרופות פסיכיאטריות: התרופות הפסיכיטריות נושאות אזהרות חמורות בשל סיכוני התמכרות, מנת יתר ותסמיני גמילה קשים. לעומת זאת המינוציקלין נמצאת בשימוש מעל 50 שנה ונחשבת לבטוחה משמעותית.
4+בנוסף, כ-50% מהחולים הסובלים מחרדה אינם מגיבים לתרופות הקיימות. המנגנון השונה של המינוציקלין מציע פתרון לקבוצה זו. המחקר הראה כי המינון הנדרש לטיפול בפאניקה נמוך מזה המשמש לטיפול בזיהומים, מה שמפחית את הסיכון לתופעות לוואי ולפיתוח עמידות לאנטיביוטיקה.
החוקרים מציינים כי תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות סחרחורת ובחילה, אך במינונים הנמוכים שנבחנו, הסיכון נמוך יחסית. השלב הבא במחקר יתמקד באפיון מדויק יותר של הרכב הגזים והתפתחות האטמוספירה לאורך זמן.
4+המידע המובא בכתבה זו מבוסס על מחקרים ופרסומים מדעיים, והוא נועד להעשרה בלבד. אין לראות במידע זה ייעוץ רפואי, המלצה לטיפול, או תחליף לאבחון מקצועי על ידי רופא או מומחה. בכל שאלה רפואית או בעיה בריאותית, יש להיוועץ תמיד עם גורם רפואי מוסמך לפני קבלת החלטה כלשהי.
