בתגובה רשמית שהוגשה לבג"ץ אמש (שני) קרוב לחצות, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה טוענת כי החלטות הממשלה על מינוי יו"ר וחברי מועצת הרשות השנייה פסולות. לפי עמדת הייעוץ המשפטי, הממשלה "דילגה" על שלבים הכרחיים, אישרה מינויים ללא חוות דעת משפטית חתומה, והתעלמה מניגודי עניינים חריפים. מדובר בניסיון נוסף של המשפטנים להצר את צעדיו של הממשלה הנבחרת ולאפשר למועצה היוצאת להמשיך לכהן בניגוד לרצון הממשלה.

לפי התגובה, ראש הממשלה פעל בניגוד להסדר ניגוד העניינים שלו כאשר אישר את מינויה של ד"ר יפעת בן-חי שגב ליו"ר המועצה, בהיותה עדה במשפטו הפלילי. במסמך נטען כי: "מעורבותו של ראש הממשלה בקבלת החלטה ביחס לעד במשפטו יכולה לעורר חשש מפני ניגוד עניינים גם לאחר שזה סיים כבר את עדותו… המגבלה נועדה למנוע את החשש ששיקולים אישיים הקשורים למשפטו של ראש הממשלה ישפיעו על החלטותיו בהפעילו סמכות שלטונית".
הייעוץ המשפטי מבקר את העובדה שראש הממשלה החליט להעלות את הנושא לסדר היום של הממשלה חרף התרעות מפורשות מצד המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, שביקש להמתין להשלמת הבדיקות.

נדבך נוסף בתגובת הייעוץ המשפטי, שנראה כניסיון להגביל את חופש המינויים של השר, הוא הפסילה המבוקשת של חברי המועצה עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין. הייעוץ המשפטי טוען כי הוועדה לבדיקת מינויים לא נחשפה להתבטאויות של השניים נגד כלי תקשורת מפוקחים, המעידות לשיטתם על "משוא פנים ועוינות".
מדובר בטענות "רודפות" שמטרתן למנוע מאנשי ציבור בעלי עמדות ימניות מובהקות להגיע לעמדות השפעה בתחום התקשורת. המאבק על "פרויקט חופש" של שר התקשורת. הייעוץ המשפטי לממשלה לא מסתפק רק בביקורת על המינויים, אלא קושר זאת למגמה רחבה יותר של הממשלה "לפגוע בעצמאות התקשורת".

במסמך מוזכרים מהלכים כמו חוק התקשורת החדש, סגירת גלי צה"ל והפסקת המימון לעיתון "הארץ" כראיה לצורך בפיקוח משפטי הדוק על המינויים לרשות השנייה. "יוזמות אלו כולן מתכנסות לכדי תמונה כוללת של מהלך ממשלתי מקיף שנועד לשנות את דמותה של התקשורת החופשית בישראל", נכתב.
כאמור, מועצת הרשות השנייה היא הגוף המפקח על ערוצים 12, 13 ו-14, וכן על תחנות הרדיו האזוריות. למועצה סמכויות דרמטיות, כולל מינוי דירקטורים לחברות החדשות ואישור עסקאות רכישה.

במרץ האחרון הממשלה אישרה את המועצה החדשה. שר התקשורת הדגיש כי המינוי נדרש כדי להפסיק את כהונת המועצה היוצאת שפעלה לאורך זמן רב מעבר לכהונתה המקורית. עמדת היועמ"שית מובילה לכך שהמועצה היוצאת תמשיך לכהן, למרות רצון הממשלה לרענן את השורות.
בייעוץ המשפטי טוענים כי אין דחיפות במינוי המועצה החדשה מאחר שהחוק מאפשר למועצה היוצאת להמשיך לפעול. עם זאת, בדרג המדיני רואים בכך "תקיעה" של פעילות הרשות וניסיון למנוע את מימוש המדיניות של השר הנבחר בתחום השידורים. המאבק בבג"ץ יכריע האם הממשלה רשאית למנות את נציגיה, או שמא המערכת המשפטית תמשיך להכתיב את זהות הרגולטורים בשם "התשתית העובדתית".
