כמעט כל אדם שקורא את השורות הללו נושא בגופו את נגיף האפשטיין-באר (EBV). עבור רובנו, הוא מוכר כגורם ל"מחלת הנשיקה", אך האמת המדעית שנחשפה בשנים האחרונות מטרידה הרבה יותר: הנגיף, שנותר בגוף לכל החיים, הוכח כגורם מרכזי להתפתחות סוגי סרטן מסוימים, טרשת נפוצה וסיבוכים חמורים במערכת החיסון.
3+במשך עשורים ניסו מדענים לפתח הגנה נגד הנגיף החמקמק, אך נכשלו. כעת, מחקר פורץ דרך של מרכז פרד הוצ'ינסון לחקר הסרטן ואוניברסיטת וושינגטון, שפורסם בכתב העת היוקרתי Cell Reports Medicine, מציג פתרון שמשנה את כללי המשחק.
הנגיף ש"נועל" את תאי הדם שלנו
עד היום הקושי הגדול בפיתוח נוגדנים ל-EBV נבע מהעובדה שהנגיף פיתח מנגנון מתוחכם המאפשר לו להיקשר כמעט לכל תאי התאי דם לבנים בגופנו. "מציאת נוגדנים שיחסמו אותו הייתה מאתגרת בצורה יוצאת דופן", מסביר הביוכימאי אנדרו מקגווייר, מצוות המחקר.
3+החוקרים השתמשו בטכנולוגיה חדשנית והנדסו עכברים עם מערכת חיסון "אנושית" כדי לייצר נוגדנים שיוכלו לפעול בגוף האדם. הם התמקדו בשני חלבונים ספציפיים על פני הנגיף – gp350 ו-gp42. חלבונים אלו פועלים כ"מפתחות" שבעזרתם הנגיף פורץ לתוך תאי מערכת החיסון.
תוצאות הענק והתקווה הגדולה
בניסויי המעבדה, התוצאות היו לא פחות ממדהימות: אחד הנוגדנים שפותחו סיפק 100% הגנה מפני הדבקה. על ידי חסימת ה"מפתחות" של הנגיף, הנוגדנים מנעו ממנו לחדור לתאים ולהשתלט עליהם. המשמעות היא לא רק מניעת הדבקה ראשונית, אלא פוטנציאל למניעת התפרצות מחדש של הנגיף אצל אנשים שכבר נושאים אותו – מה שעלול למנוע את המחלות הקשות הנלוות אליו.
3+היישום המיידי והקריטי ביותר של התגלית הוא עבור מושתלי איברים ומוח עצם. מטופלים אלו נאלצים ליטול תרופות המדכאות את מערכת החיסון, מצב שמאפשר לנגיף ה-EBV "להתעורר" ולגרום לסרטן דם אלים (PTLD) שעלול להיות קטלני.
"מניעת נוכחות הנגיף בדם יכולה להפחית משמעותית את מקרי הסרטן לאחר השתלה", אומרת ד"ר רייצ'ל בנדר איגנסיו, מומחית למחלות זיהומיות. בנוסף, הטיפול יוכל להגן על ילדים שטרם נחשפו לנגיף ועומדים בפני פרוצדורות רפואיות מורכבות.
3+הדרך לבית המרקחת
למרות ההתלהבות בקהילה המדעית, חשוב לציין כי המחקר נמצא כרגע בשלב הפרה-קליני. הצעד הבא יהיה ניסויים בבני אדם כדי לוודא את בטיחות הנוגדנים ויעילותם.
"אחרי שנים רבות של חיפושים אחר דרך להגן מפני אפשטיין-באר, זהו צעד משמעותי עבור האנשים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר", מסכם מקגווייר. אם הניסויים הקליניים יצליחו, ייתכן שאנו עומדים בפני עידן חדש שבו הנגיף ששוכן אצל 95% מאוכלוסיית העולם כבר לא יהווה איום על חיינו.
