סרטן הריאה נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר לאבחון מוקדם: בשלבים הראשונים הוא עלול להתפתח ללא תסמינים ברורים, ובמקרים רבים מתגלה רק לאחר שהגידול גדל או שלח גרורות. כעת, מחקר פרה-קליני מציג גישה חדשה שעשויה בעתיד לסייע באיתור המחלה בשלב מוקדם יותר, באמצעות חומר ניגוד ייעודי לבדיקות MRI.
החומר הניסיוני, הצליח לזהות במודלים של בעלי חיים גידולי ריאה וגרורות בגודל של מילימטר אחד בלבד. לפי החוקרים, השיטה הפכה גם נגעים קטנים שלא זוהו בבדיקת CT לנראים בבדיקת MRI. לצד הפוטנציאל, חשוב להבהיר: אין מדובר בבדיקת אבחון חדשה הזמינה כיום למטופלים. המחקר נערך בבעלי חיים בלבד, ועדיין לא ידוע אם השיטה תהיה בטוחה ואם תציג ביצועים דומים גם בבני אדם.
חומר הניגוד שנצמד לסביבת הגידול
חומר הניגוד פותח כך שייקשר לקולגן מסוג 1, חלבון מבני המצוי ברקמות הגוף, אך עשוי להופיע ברמות גבוהות יותר בסביבה של גידולי ריאה פולשניים ובנגעים גרורתיים. החוקרים לא התמקדו רק בתאים הסרטניים עצמם, אלא גם בשינויים המתרחשים ברקמה המקיפה אותם. גידולים אגרסיביים משפיעים על מבנה הקולגן בסביבתם, ושינויים אלה עשויים לשמש מעין "סמן" שיסייע לזהות את המחלה ולאפיין את התנהגותה. חומר הניגוד נקשר לקולגן ומבליט אותו בסריקת ה-MRI. בדרך זו הצליחו החוקרים לזהות גידולים ראשוניים בריאות וכן מוקדי התפשטות באיברים נוספים.
לא רק לאתר – אלא להבין עד כמה הגידול אגרסיבי
לדברי החוקרים, הפיתוח עשוי לספק יותר מתמונה של מיקום הגידול. מאחר שהחומר מכוון לשינויים בסביבת הקולגן, הוא עשוי בעתיד לעזור בהערכת מידת האגרסיביות של המחלה והסיכון להתפשטותה. אם היכולת הזאת תוכח גם בבני אדם, היא עשויה לסייע לרופאים להבחין בין נגעים בעלי מאפיינים שונים, לבחור טיפול מותאם ולעקוב אחר תגובת הגידול לאורך זמן. החוקרים מעריכים כי מעקב אחר תהליך "שיפוץ הקולגן" פירוק סיבים קיימים והחלפתם במבנים חדשים, עשוי לספק מידע על השינויים המתרחשים בתוך הגידול ובסביבתו במהלך הטיפול.
היתרון האפשרי: הדמיה ללא קרינה מייננת
בדיקת MRI מבוססת על שדה מגנטי וגלי רדיו, ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. זהו יתרון אפשרי במצבים שבהם נדרשות בדיקות חוזרות, למשל לצורך מעקב אחר חולים או אחר תגובה לטיפול. עם זאת, MRI אינו מחליף כיום את בדיקות הסקר והאבחון המקובלות לסרטן הריאה. בדיקת CT במינון קרינה נמוך נותרה כלי הסקר המקובל עבור אוכלוסיות בסיכון מוגבר, בהתאם להמלצות הרפואיות הרלוונטיות. גם ביופסיה עדיין חיונית במקרים רבים כדי לקבוע בוודאות את סוג הגידול ואת מאפייניו המולקולריים. לכן, הטענה שהפיתוח עשוי בעתיד לצמצם חלק מהביופסיות היא אפשרות מחקרית , ולא מסקנה קלינית מוכחת.
הדרך לבית החולים עדיין ארוכה
למרות התוצאות המרשימות, המחקר נמצא בשלב מוקדם. הצלחה במודל של בעלי חיים אינה מבטיחה שהחומר יפעל באותה יעילות בגוף האדם, שבו גודל האיברים, תנועת הנשימה ומאפייני הגידולים שונים. החוקרים יצטרכו לבחון את בטיחות חומר הניגוד, את פינויו מהגוף, את המינון המתאים ואת יכולתו להבחין בין רקמה סרטנית למצבים שאינם ממאירים. לאחר מכן יידרשו ניסויים קליניים מדורגים ואישור של רשויות התרופות.לכן, נכון להציג את הממצאים כהוכחת היתכנות מבטיחה: הם פותחים אפשרות חדשה לאבחון ולאפיון סרטן הריאה, אך אינם משנים בשלב זה את אופן האבחון או המעקב אחר מטופלים.
