מחלה חיידקית שעלולה לגרום לדלקת ריאות קשה עומדת במוקד חקירה בריאותית בניו יורק: תושב אחד מת ושמונה נוספים חלו בצבר תחלואה של מחלת הלגיונרים בדרום הברונקס. בעקבות החקירה האפידמיולוגית אותרו בבדיקות ראשוניות חיידקי לגיונלה בעשרה מגדלי קירור, והרשויות הורו לנקז, לנקות ולחטא אותם. לפי הרשויות, שלושה מהחולים עדיין מאושפזים, ארבעה שוחררו ואדם נוסף לא נזקק לאשפוז. החקירה מתמקדת בשכונות מלרוז ומוריסניה, ותושבים או מבקרים ששהו באזור מאז סוף אוגוסט התבקשו לפנות לבדיקה רפואית אם פיתחו תסמינים דמויי שפעת.
הממצאים עדיין אינם מוכיחים את מקור ההתפרצות
החומר הגנטי של החיידק זוהה באמצעות בדיקות PCR, אולם בדיקות אלה אינן מסוגלות לקבוע אם החיידקים חיים, ואינן מוכיחות שמגדלי הקירור הם שגרמו לתחלואה. במקביל נערכות בדיקות תרבית שנועדו לזהות חיידקים חיים. התוצאות עשויות להתקבל בתוך כשבועיים. עד להשלמת הבדיקה החליטו הרשויות לחטא את המתקנים כאמצעי זהירות. בסך הכול נבדקו 24 מגדלי קירור. שמונה מעשרת המגדלים שבהם התקבלה תוצאה חיובית עמדו בדרישת הבדיקה החודשית; שניים לא מסרו את נתוני הבדיקות שנדרשו מהם.
כיצד נדבקים בלגיונלה?
מחלת הלגיונרים היא דלקת ריאות קשה הנגרמת מחיידקי לגיונלה, המצויים באופן טבעי במים. ההדבקה מתרחשת בעיקר בשאיפת רסס מים המכיל חיידקים חיים, ולא בדרך כלל במגע בין בני אדם. מערכות מים מורכבות, מקלחות, מתקני ספא ומגדלי קירור עלולים לאפשר לחיידקים להתרבות ולהתפזר באוויר אם אינם מתוחזקים כראוי. התסמינים מופיעים בדרך כלל בתוך יומיים עד 14 ימים וכוללים חום, שיעול, כאבי שרירים, כאבי ראש וקוצר נשימה. המחלה ניתנת לטיפול באנטיביוטיקה, ואבחון מוקדם משפר את סיכויי ההחלמה.
מי נמצא בסיכון מוגבר?
מרבית האנשים שנחשפים לחיידק אינם מפתחים מחלה. הסיכון גבוה יותר בקרב בני 50 ומעלה, מעשנים, אנשים עם מחלות ריאה כרוניות ומטופלים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת. לפי ה-CDC, כאחד מכל עשרה חולים במחלת הלגיונרים מת מסיבוכיה. בקרב מי שנדבקו במהלך שהות במוסד רפואי, שיעור התמותה עשוי להגיע לכאחד מכל ארבעה. משרד הבריאות של ניו יורק הדגיש כי בטוח לשתות מי ברז, להתקלח ולהשתמש במזגנים באזורים שנבדקים. אין גם סכנה מיוחדת מעצם השהייה בתוך המבנים שבהם נמצאים מגדלי הקירור.
