מתח נפשי בצל מבצע 'שאגת הארי': בתקופות מלחמה אנשים רבים חשים מתח נפשי גבוה, מה שעשוי להשפיע ישירות על בריאות הלב. מחקרים מצביעים על כך שמתח כבד או ממושך מעמיס על מערכת הלב וכלי הדם ועלול להביא לאירועי לב.
4+"יש קשר חזק בין המוח ללב: כאשר לחץ נפשי גדול מציף את הגוף, הלב עלול לשלם את המחיר", מציין פרופ' רמי אבו פנה, מנהל יחידת הצנתורים במערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה.
"בתקופות מלחמה אנו עדים לעלייה במספר אירועי לב בקרב האוכלוסייה. הלחץ הנפשי המצטבר מעורר את מערכת העצבים הסימפתטית, שמפעילה את תגובת המצב "הילחם או ברח" (Fight or Flight) בעת איום או סכנה, ומכינה את הגוף לפעולה מיידית", הוסיף.
4+"תגובה זו מתרחשת באופן טבעי וגורמת לעלייה חדה בהורמוני הסטרס בגוף, בעיקר אדרנלין וקורטיזול. במצבי סטרס כרוני מערכת זו פועלת ללא הפסקה, מה שגורם למאמץ יתר של הלב וכלי הדם ועלול להוביל ליתר לחץ דם, התקפי לב, הפרעות קצב ועוד", מסביר פרופ' רמי אבו פנה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי.
עלייה חדה בקצב הלב ולחץ הדם עלולה לגרום לקרע של רובד טרשתי או הציפוי הפנימי של כלי דם כליליים, וליצירת קריש דם שעשוי להוביל לאוטם שריר הלב. במקרים אחרים, גם ללא חסימה מלאה של העורק, כיווץ חד של כלי הדם הכליליים מאט את זרימת הדם לשריר הלב ועלול לגרום לכאב חזק בחזה או להתקף לב.
4+בנוסף, לחץ מתמיד או חוזר עשוי להגביר את קרישיות הדם, כלומר להפוך את הדם ל"צמיגי" יותר, ולגרום לדלקת שפוגעת בכלי הדם, ולעיתים אף לקרע פתאומי של הציפוי הפנימי של העורק.
"תסמונת הלב השבור" – ד"ר מגי בראל, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי, מציינת כי במלחמת "חרבות ברזל" נרשמו מספר מקרים של נשים שחוו את התופעה. "זו תופעה ידועה ומוכרת, במיוחד בקרב נשים בגיל הבלות. התאשפזו אצלנו במחלקה אימהות של בנים ששירתו בעזה, בריאות בדרך כלל, שחוו את התסמונת. מדובר בלחץ עז וחד בחזה שיכול לגרום להחלשה של שריר הלב, ללא בעיה ספציפית בעורקי הלב", היא מסבירה.
4+מי נמצא בסיכון?
ישנם אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר להתקף לב בתקופות לחץ ומתח ממושכים, ביניהם: אנשים הסובלים מיתר לחץ דם או בעיות לב קודמות, חולי סוכרת או השמנת יתר, מעשנים שבתקופות סטרס נוטים לעשן יותר, אנשים עם הפרעות שינה (בעיקר דום נשימה בשינה) ומי שעובדים במשמרות לילה. בנוסף, נשים בתקופת הבלות חשופות יותר לתסמונת "הלב השבור".
התסמינים יכולים להופיע בדרכים שונות מאדם לאדם: יש שירגישו לחץ או כבדות בחזה. קוצר נשימה, כאב בלסת או בזרוע או סחרחורת פתאומית ובחילות. במידה ויש מי שחשים אחד או יותר מהתסמינים, יש להתייחס בכובד ראש ולהגיע לבדיקה רפואית בהקדם, שכן אירועי לב כתוצאה מסטרס עלולים להידרדר במהרה.
4+מה ניתן לעשות?
ניתן להפחית סטרס ולשלוט בו באמצעות הליכה, מדיטציה, תרגילי נשימה, שינה טובה, שמירה על מצב רוח חיובי והומור. כמו כן, תמיכה חברתית – במיוחד בגיל המבוגר. בנוסף יעילה גם הפחתת קפאין ואלכוהול, והימנעות מעישון ומשקאות אנרגיה. אימון גופני סדיר חשוב במיוחד, כיוון שהוא מחזק את עמידות הלב להשפעות סטרס. מומלץ לבחור פעילות גופנית שניתן להתמיד בה לאורך זמן. מטופלים עם גורמי סיכון צריכים להקפיד על בדיקות לב שגרתיות, נטילת תרופות סדירה, ולפנות לבדיקה במידה והם חשים ברע.
"מתח הוא חלק בלתי נפרד מאורח החיים המודרני, אך חייבים להיות מודעים להשפעה הישירה שלו על בריאות הלב ולנקוט בצעדי מניעה. אימוץ אורח חיים בריא, ביצוע בדיקות תקופתיות ופנייה לייעוץ רפואי בעת הצורך, הם קריטיים להפחתת הסיכון לאירועים לבביים הקשורים למתח נפשי", מסכם פרופ' אבו פנה.
