נגיד בנק ישראל הפרופסור אמיר ירון הודיע היום (שני) שהריבית תישאר ברמה של 4%. ההחלטה מגיעה לאחר שני הפחתות ריבית רצופות בהן הוחלט להוריד את הריבית לאור התמתנות נתוני האינפלציה.
1+עם זאת, ההחלטה של הנגיד זוכה לביקורות רבות לאור העובדה שנתוני האינפלציה האחרונים מצביעים על התמתנות יציבה בקצב עליית המחירים. במדד המחירים לצרכן האחרון שפורסם אך לפני שבוע רשם ירידה חודשית של 0.3% מה שמציב את האינפלציה השנתית על 1.8%.
הנימוקים להחלטה
נגיד בנק ישראל הסביר שההחלטה נובעת בראש ובראשונה מהעלייה המחודשת באי-הוודאות הגיאופוליטית. המתיחות הביטחונית מול איראן בימים האחרונים הובילה לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת במרווחי ה-CDS ובמרווחים מול אג"ח ממשלת ארה"ב. למרות שהשקל הפגין עוצמה מסוימת והתחזק בשיעור של כ-1.1% מול הדולר בתקופה הנסקרת, התנודתיות הביטחונית מחייבת את הוועדה המוניטרית לנקוט משנה זהירות כדי להבטיח את יציבות השווקים הפיננסיים.
1+אך במקביל לשיקולים הביטחוניים, נתוני הצמיחה המפתיעים של המשק הישראלי מפחיתים את הצורך הדחוף בהקלה מוניטרית. האומדן הראשון לרבעון הרביעי של 2025 מצביע על צמיחה מרשימה של 4% במונחים שנתיים, קצב הגבוה מהמגמה ארוכת הטווח, כאשר התוצר העסקי זינק ב-7.1%. חוסנו של המשק מתבטא גם בשוק עבודה הדוק מאוד, עם שיעור אבטלה נמוך של 3.2% ויחס גבוה של משרות פנויות למחפשי עבודה. מצב זה, לצד מגבלות היצע שעדיין קיימות, מייצר חשש מלחצי שכר ואינפלציה שעלולים להתפתח כתוצאה מביקושים גבוהים.
בתחום המחירים, התמונה מורכבת ומציגה כוחות מנוגדים. מצד אחד, האינפלציה השנתית התמתנה ל-1.8%, רמה המצויה בתוך טווח היעד. מצד שני, בנק ישראל מזהה סיכונים משמעותיים לעלייה מחודשת במחירים, ובראשם ההתעוררות בשוק הנדל"ן. לאחר תקופה של ירידות, מחירי הדירות שבו לעלות, וסעיף שירותי הדיור (שכר דירה) רשם האצה חדה – במיוחד בחוזים עם תחלופת שוכרים, שם נרשמה עלייה של 6%. נתונים אלו, יחד עם עלייה של כ-16% במחירי הנפט בעולם והגירעון הממשלתי שעומד על 4.9%, מחזקים את הצורך במדיניות מרסנת.
לבסוף, בנק ישראל פועל בהלימה למגמה העולמית, שכן הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, ביניהם ה-FED וה-ECB, הותירו אף הם את הריביות ללא שינוי בתקופה האחרונה. בעוד שהאינפלציה העולמית מתמתנת, היא עדיין נותרת מעל היעד במספר מדינות מפותחות. השילוב בין צמיחה מקומית חזקה מהתחזיות, לחצים בשוק הדיור והתגברות הסיכונים הביטחוניים, הובילו את הוועדה למסקנה כי השמירה על רמת הריבית הנוכחית היא הצעד המאוזן ביותר להשגת יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית לאורך זמן.
התגובות להחלטה
דובי אמיתי, יו״ר נשיאות המגזר העסקי: ״ההחלטה שלא להוריד את הריבית עומדת בניגוד לנתונים הברורים בשטח. השקל התחזק בעוצמה והאינפלציה במגמת ירידה עקבית, אלו שני הפרמטרים המרכזיים שמצדיקים הפחתת ריבית. חלון ההזדמנויות שנפתח אינו מובן מאליו והחמצתו עלולה לפגוע בצמיחה ובהתאוששות המשק״.
אמיתי הוסיף: ״המגזר העסקי זקוק למדיניות מוניטרית נחושה שמגיבה למציאות הכלכלית ולא משתרכת אחריה. הימנעות מהפחתת ריבית בעת הזו משדרת מסר של היסוס במקום מסר של ביטחון. אני קורא לנגיד ולחברי הוועדה לשקול מחדש את עמדתם ולפעול בהקדם בהתאם להתפתחויות ולנתונים״.
התאחדות יועצי המשכנתאות: "החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה משקפת את מערכת השיקולים המוניטריים ותמונת המקרו של הכלכלה הישראלית. תנאי השוק כיום מצביעים בבירור על בשלות להפחתת ריבית מיידית, כאשר קצב האינפלציה השנתי שצנח ל – 1.8%, והירידה לטווח היעד של בנק ישראל, מהווים הוכחה לכך שצעדי ההידוק המוניטרי השיג את מטרתו, אנו מבינים את הזהירות המתבקשת לאור המציאות הביטחונית, אך דווקא במצב של אי-ודאות, הציבור זקוק לבשורה של הקלה וודאות כלכלית.
עוד הוסיפו: "שילוב של המשך סביבת ריבית גבוהה יחד עם ההגבלות הצפויות על יחס ההחזר בהלוואות לכל מטרה, עלול להוביל לעלייה בצורך של הציבור בפתרונות מימון נוחים. קיים חשש ממשי כי הלווים, שמתקשים למצוא פתרונות בתוך המערכת הבנקאית, יפנו למקורות מימון יקרים יותר, דבר שעלול להכביד עוד יותר על מצבן הכלכלי של אותן משפחות. בנק ישראל מתנהל בזהירות, אך כשמדד המחירים נמצא בשפל שלא נראה מאז תקופת הקורונה, הפחתת ריבית בעת הזו בעלת השפעה משמעותית על משקי הבית".
