לאחר דרמה פוליטית ומשפטית שנמשכה למעלה משנתיים, התפטרו השבוע חברי ועדת הבדיקה לפרשת הרוגלות, בראשות השופט בדימוס משה דרורי. הערב (חמישי), בראיון מיוחד ליערה זרד, חושף חבר הוועדה המתפטר, שלום בן חנן, את מסכת ההסתרה, הסחבת והחסימות שהובילו היועצת המשפטית לממשלה וגורמי האכיפה – שמנעו מהוועדה לבצע את עבודתה ולחשוף את האמת.

"לא קיבלנו כלום – אפס חומרים"
בן חנן, לשעבר בכיר בשב"כ, תיאר בראיון תמונת מצב מדאיגה של גוף פיקוח שנחסם על ידי הגופים המבוקרים. "אנחנו לא נמצאים במקום טוב", פתח בן חנן, "עבודת הוועדה לא התאפשרה ונאלצנו להתפטר. יש פה אירוע שצריך להיבדק לעומק, יש יסוד לחששות. חשוב לחקור – גם לעבר וגם לעתיד".

יו"ר ועדת הרוגלות שובר שתיקה: "פרטיות אזרחי ישראל הופקרה"
בתשובה לשאלה האם הוועדה נחסמה כי ניסתה להתעסק בתיקי ראש הממשלה, אשר כונו על ידי המערכות ובראשן היועמ"שית "תיקים תלויים ועומדים", בן חנן דחה את הטענות מכל וכל: "אם היית יודעת כמה פרשנויות יש למושג הזה, הוועדה אמרה שהיא לא מעוניינת לעסוק בתיקי ראש הממשלה. היינו מוכנים להתחייב שלא נעסוק בתיק כזה או אחר, אבל היינו חייבים לראות את החומר הגולמי כדי להוציא סטטיסטיקה ומסקנות רוחב, כדי שנדע מה עומק התופעה ובמה מדובר".

בן חנן חשף כי למרות שהיועמ"שית ביקשה 23 דחיות מבג"ץ, הוועדה נותרה בידיים ריקות: "לא הייתה לנו נגישות לחומרים. לא קיבלנו שום חומר. כלום. לא בגרסה מצומצמת ולא בגרסה מרחיבה".
דמוקרטיה בסכנה? תלוי את מי שואלים
זרד הצביעה על השקט הרועם מכיוונם של אלו הנוהגים לזעוק על "קץ הדמוקרטיה", דווקא כאשר מדובר בפגיעה אנושה בפרטיות האזרחים ובזכויות אדם בסיסיות על ידי המשטרה והפרקליטות.

"אני באתי לוועדה עם תפיסת עולם מקצועית שיש בעיות בשיטה הדמוקרטית שלנו שפוגעות בחירויות הכי בסיסיות", אמר בן חנן. "חירויות הפרט נפגעו, כנראה יותר ממה שחשבנו. אזרחי ישראל צריכים לחשוש, חד משמעית".
הוא הוסיף כי דוח המבקר האחרון חידש לו דברים רבים שהוסתרו מהם, כולל מספרים שונים מאלו שהוצגו בעבר בדוח מררי או בוועדות הכנסת.

"הגופים המבוקרים הם אלו שסיכלו את הבדיקה"
במכתב ההתפטרות ציינו חברי הוועדה כי גורמי אכיפת החוק סיכלו את עבודתם. כשנשאל מי הם אותם גורמים, השיב בן חנן בבירור: "משטרה, פרקליטות והייעוץ המשפטי. כל הגורמים האלה לא העבירו לנו שום דבר. הם היו מעורבים במתן אישורים והוצאת צווים, והם אלו שהיו צריכים להיות במרכז הביקורת".
לסיום, התייחס בן חנן לעובדה שכלי תקשורת אחרים כמעט ולא התעניינו בעבודת הוועדה ובחשיבותה: "חוץ מהאולפן הזה, כמעט לא התעניינו בנו. שאלו אותנו אם הרמנו ידיים ונתנו פרס, אבל שנתיים וחצי ניסינו לא לתת פרס להשתקה הזו".
