מתרבות האינדיקציות לכך שחלון הזמנים לתקיפה האמריקנית נגד איראן הולך ומתכנס למחצית השנייה של חודש מרץ. הפרשנות מבוססת על ניתוח מידע גלוי ולא על מידע פנימי כלשהו.
האינדיקציות לחלון ההזדמנויות
1. בישראל האירוע הזה כמעט ולא מורגש, אבל סביר להניח שטראמפ לא ירצה לתקוף לפני סיום אולימפיאדת החורף ב-22 בפברואר.
3+2. נושאת המטוסים פורד וקבוצת הקרב שמלווה אותה צפויות להגיע למזרח הים התיכון בתוך כעשרה עד 12 ימים. אם יוחלט לפרוס אותן בזירת ים סוף, בים הערבי או במפרץ הפרסי (פחות סביר), יש להוסיף לכך עוד כמה ימי הפלגה, שתלויים במרחק ובקדימות שהמצרים יתנו או לא יתנו להן כדי לעבור בתעלת סואץ.
3. מתרבים הסימנים לכך שנושאת המטוסים בוש וקבוצת הקרב שלה יגיעו גם כן לזירה. הבוש קיבלה ככל הנראה פקודה להיות מוכנה להפלגה למזרח התיכון החל מעוד תשעה ימים מהיום. היא צפויה להגיע לאזור בסביבות אמצע מרץ.
3+4. בעיקרון, מטרתה של הבוש היא להחליף את הפורד, שנמצאת בים כבר כשמונה חודשים ברציפות וזקוקה לסבב תחזוקה ומנוחה לצוות בנמל הבית שלה בארה"ב; אבל ככל הנראה ייווצר חלון זמנים של כשבוע לפחות שבו הפורד והבוש ישהו ביחד באזור האחריות של סנטקום. אז יהיו לאמריקנים שלוש נושאות מטוסים בו-זמנית במזרח התיכון (יחד עם הלינקולן שכבר נמצאת בים הערבי) – זמן אידיאלי לפתיחה עוצמתית של קמפיין הפצצות עם מאות גיחות ביום.
בקצב שיא, שלוש נושאות המטוסים הללו לבדן – בלי מטוסי הקרב שמוצבים בבסיסים אזור, המפציצים האסטרטגיים של ארה"ב ואולי גם מטוסי חיל האוויר הישראלי – יכולות לייצר יותר מ-500 גיחות מדי יום במשך כמה ימים ברציפות. לאחר מכן, בשל שחיקת הצוותים והמטוסים, הקצב המקסימלי צפוי לרדת בכ-30%, לקצב קבוע של כ-350 גיחות מדי יום.
3+5. פרק הזמן הזה גם אמור להספיק לנשיא טראמפ כדי למצות כל אפשרות להגיע לעסקה עם איראן (שכנראה לא תהיה, בגלל פערים גדולים מדי), ולייצר לעצמו את האליבי הפוליטי הנדרש אל מול האגף הבדלני במפלגה הרפובליקנית, ששונא מלחמות בארצות רחוקות.
כאמור, מדובר בהערכה בלבד, שמתכנסת על פני הדברים למחצית השנייה של חודש מרץ.
