שבוע קריטי בהכרעה: הנפט אוזל - איראן מתקרבת לרגע שממנו חששה

מלאי הנפט האיראני שכבר נמצא פיזית מחוץ לקו המצור האמריקני – ואשר באמצעותו הצליחה טהרן להזרים חביות לסין – מתקרב למיצוי. לפי הערכות חברת Kpler מתחילת ספטמבר, המלאי הצף שמחוץ לאזור החסימה ירד מכ-90 מיליון חביות באמצע יולי לכ-9 מיליון בלבד, ובקצב המכירות הוא צפוי להיגמר סביב כבר בשבוע הקרוב. המשמעות היא אובדן "כרית הביטחון" שאפשרה לאיראן להמשיך להכניס כסף ממכירות גם לאחר שהמצור חסם אספקה חדשה.

6+

איראן עצמה אינה נמצאת במחסור של נפט פיזי באדמה. היא ממשיכה להפיק ומחזיקה מלאים בתוך המדינה ובמימיה. מה שמתקרב לנקודת הכרעה הוא מאגר סופי של עשרות מיליוני חביות שטהרן הוציאה החוצה לפני הידוק המצור, ואשר נמצאות בצד האסייתי של החסימה – ולכן עדיין יכולות להגיע ללקוחות, ובראשם סין.

ארה"ב איבדה את הסבלנות: שניים מחברי המשלחת האיראנית גורשו

17 תגובות

17

06:49|אפרת ברינר

מאז חידוש המצור ביולי, לא הצליח מטען נפט חדש לחצות את קו החסימה בדרכו לאסיה, והסוחרים הסינים הסתמכו על המלאי המפוזר על גבי המכליות מחוץ למפרץ הפרסי. אולם, מכיוון שמדובר במלאי סופי שירד לכ-29 מיליון חביות, התחזית של Kpler הציבה את אמצע אוקטובר כמועד שבו הוא יתרוקן בקצב המכירות של אותה תקופה.

6+

הלחץ מורגש כעת בתוך איראן: לפי Kpler, איראן לא העמיסה נפט חדש במסופי היצוא מאז אמצע אוגוסט, ובספטמבר פעילות הטעינה נעצרה למעשה. במקביל, טהרן אולצה לצמצם את תפוקת הנפט לכ־1.8 מיליון חביות ביום – מחצית מרמתה לפני המלחמה וכמות הקרובה לצורכי הצריכה המקומיים בלבד.

הבדיחה על חשבון ארה"ב: ארדואן שובר את המצור נגד המשטר בטהרן

23 תגובות

23

02.10.26|אפרת ברינר

הסיבה אינה מחסור בנפט גולמי מתחת לאדמה, אלא היעדר יכולת להוציא אותו לשוק. מכיוון שמכליות עמוסות אינן יכולות לחצות את קו המצור ומכליות ריקות אינן חוזרות לנמלים, יכולת האחסון הפכה לצוואר בקבוק. באמצע אוגוסט החזיקה איראן כ-67 מיליון חביות על מכליות במימיה הדרומיים, והמחסור בכלי שיט פנויים הוביל לעצירת טעינות חדשות.

6+

עשרות כלי שיט המקושרים לסחר הנפט האיראני נתקעו בצד השני של המצור לאחר פריקת המטענים. לפי "וול סטריט ג'ורנל", כ־20 מכליות איראניות נמצאות מול חופי סרי לנקה ומתמודדות עם מחסור בדלק, מזון ומים. כלי שיט אלו היו חלק מ"צי הצללים", אך לאחר פריקת המטענים הן אינן יכולות לשוב לאיראן ולהיטען מחדש, במקביל להגברת הלחץ מצד וושינגטון על מדינות האזור שלא לספק להן שירותים. נוצר מעגל שבו החביות שהגיעו לאסיה ממשיכות להימכר אך אין זרם חדש שמחליף אותן, המכליות תקועות בחוץ, ובפנים מצטבר נפט ללא יכולת פינוי.

היערכות שלא נראתה מאז אפריל: ארה"ב מרכזת כוח אדיר מול טהרן

5 תגובות

5

01.10.26|אפרת ברינר

מומחי אנרגיה הזהירו כי עם התקרב נפח האחסון הזמין למיצוי, איראן תיאלץ לצמצם את ההפקה. Kpler העריכה ביוני כי נותרו רק כ-13.5 מיליון חביות של קיבולת מעשית נוספת לנפט גולמי, בשל מגבלות תפעוליות והשמת קונדנסטים במכלים. כעת תרחיש זה מתממש עם צניחת ההפקה לכ-1.8 מיליון חביות ביום, והמשטר נאלץ להתאים את הייצור לצורכי השוק המקומי בלבד.

6+

במקביל לירידה ביצוא האיראני, מדינות ערב במפרץ מצליחות להחזיר היקפי נפט ענקיים לשוק העולמי. נתוני Kpler מראים כי יצוא הנפט הגולמי האזורי עמד על כ-16.5 מיליון חביות ביום בספטמבר, ובשבוע האחרון של החודש טיפס לכ-19.5 מיליון – מעבר לרמה שלפני המלחמה. סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות נוספות השתמשו בצינורות, העברות בין אוניות ונתיבים חלופיים כדי לעקוף את מצר הורמוז, וכך נפט של יצרניות אחרות חוזר לשוק בזמן שהנפט האיראני מנוטרל.

בתחילת ספטמבר דיווחה רויטרס כי איראן עברה כשבעה שבועות ללא יצוא משמעותי של נפט גולמי דרך מצר הורמוז – מצב חסר תקדים. בניגוד לסנקציות קודמות שנעקפו באמצעות חברות קש ו"צי צללים", החסימה הפיזית של נתיב השיט הקשתה על הכנסת מכליות ריקות והוצאת עמוסות.

6+

לכן, ככל שהמאגר החיצוני מתרוקן ללא אספקה חדשה, קטנה יכולתה של טהרן לייצר הכנסות מיצוא נפט. תחזית אמצע אוקטובר אינה "דדליין" קשיח שכן קצב המכירה עשוי להשתנות וחביות בודדות עשויות להישאר במקומות שונים, אך היא מסמנת את נקודת המפנה שבה כרית הביטחון החיצונית נשחקת לחלוטין.

מעבר למכה הכלכלית הקשה למשק האיראני, אובדן הכנסות הנפט מציב איום קיומי ישיר ומיידי על יציבות שלטון האייתוללות מבפנים. הכספים המזרמים מקופת יצוא הנפט אינם משמשים רק לתחזוקת המדינה, אלא מהווים את הדלק המרכזי שמפעיל את מנגנוני הדיכוי והשליטה של המשטר – בראשם מימון פעילותו השוטפת של משמרות המהפכה, המיליציות והבסיג', לצד תשלום משכורות חודשיות למאות אלפי פקידי ממשל, אנשי ביטחון ועובדי המגזר הציבורי המשאירים את המדינה מתפקדת.

6+

כאשר זרימת המט"ח תיעצר כליל וקופת האוצר תתרוקן, המשטר יאבד את היכולת לשלם את שכרם של הנאמנים עליו ושל מנגנוני הביטחון שמגנים עליו. קריסה זו של יכולת התשלום צפויה לא רק לפרק מבפנים את המערכות החיוניות של השלטון, אלא עלולה לשמש כגורם מאיץ שיוציא אזרחים מתוסכלים, עובדים שלא קיבלו שכר ומועסקים במגזר הציבורי אל הרחובות, ויצית גל התקוממות עממית רחב היקף נגד המשטר.