לקראת הדיון בבג"ץ הנוגעת לעתירה של נשות הכותל והארגונים הרפורמים על תפילת נשים ברחבה המרכזית, הגישו היום (שני) הרבנים הראשיים לישראל, הרב דוד יוסף והרב קלמן בר, הודעה דחופה ופסק הלכה מפורט המבהיר את עמדתם בנוגע לשמירת קדושת הכותל המערבי ומנהג המקום, וקובעים: לבית המשפט העליון אין סמכות להפקיע את קדושתו או לשנות את אופיו של השריד הקדוש.
4+הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב דוד יוסף, נשיא בית הדין הגדול, קובע: "רחבת הכותל המערבי לכל אורכה נושאת קדושת בית כנסת מדורי דורות כל תפילה או שינוי הסותרים את מסורת ישראל מהווים חילול גמור, ואין לשום גורם רבני או מדיני סמכות להתיר זאת".
הרב הראשי לישראל הרב קלמן מאיר בר נשיא מועצת הרבנות פנה לבג"ץ: "אנא אל תתנו ידיכם לשנות מן המסורה לנו מדור דור, ואל תבצעו שום שינוי בסדרי התפילה בכותל המערבי, שהוא הדבר שעליו מסרו אבותינו ואמותינו את נפשם. וקורא לבל ישנו את הנהוג בכותל לכך ארכו, שכן היו מתפללים שם עד לפני 150 שנה, מנינים של קבע. אלא שהערבים אחר כך מנעו זאת מאתנו. הרבנים הראשיים קוראים לשופטי בג"ץ לנהוג באחריות. לבל יהפוך שריד בית מקדשנו המסמל את האחדות, למקום מריבה ומחלוקת".
4+בין עיקרי פסק ההלכה והטיעונים המרכזיים שהוגשו לשופטי העליון: לרחבת הכותל המערבי יש דין של "בית כנסת" לכל דבר ועניין, וקדושתה נגזרת מסמיכותה למקום המקדש. על כן, חלים עליה כללי ההלכה המחמירים ביותר, הכוללים הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים.
בחסות בג"ץ: המקום הקדוש ביותר לעם היהודי נמצא בסכנה
הרבנים מתייחסים גם לשמירה על "מנהג המקום": פסק ההלכה סוקר את ההיסטוריה של התפילה בכותל לאורך דורות ומדגיש כי מעולם לא התקיימה בכותל תפילה המנוגדת למסורת ישראל סבא. הרבנים מבהירים כי ניסיונות לשנות את סדרי התפילה מהווים פגיעה אנושה ברגשות הציבור המאמין ובמסורת ישראל.
4+הרבנות הראשית טוענת כי נושאים הלכתיים דתיים מובהקים, ובפרט סדרי התפילה במקום הקדוש ביותר לעם היהודי, אינם נמצאים תחת סמכות השיפוט של בית המשפט: "לא ניתן להכריע בכלים משפטיים בנושאים ששורשם באמונה ובהלכה".
הדיון בעתירת נשות הכותל: "המטרה – לעורר מהומה"
במסמך מצוין כי קיימת חלופה בדמות הרחבה הדרומית ("עזרת ישראל"), המאפשרת לקבוצות המעוניינות בכך להתפלל לפי דרכן, ועל כן אין הצדקה להפיכת הרחבה המרכזית לזירת מאבק פוליטית וחברתית.
4+הרבנים הראשיים מדגישים כי כל שינוי בתקנות השומרות על המצב הקיים בכותל ייחשב כפגיעה בסטטוס קוו וכערעור על סמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית בנושאי דת.
מטעם הרבנות הראשית נמסר: "הכותל המערבי הוא שריד בית מקדשנו, הוא אינו נכס פרטי ואינו זירה להפגנות. אנו מצפים מבית המשפט לכבד את מסורת ישראל בת אלפי השנים ולא לאפשר פגיעה בקדושת המקום ובאחדות הקהל המתפלל בו".
