accessibility-icon
share-icon
צילום: משה שי, הדס פרוס, פלאש 90
צילום: משה שי, הדס פרוס, פלאש 90

בחסות בג"ץ: המקום הקדוש ביותר לעם היהודי נמצא בסכנה

דסק C14

דסק C14

כט שבט ה'תשפו (16.02.26)

311

83

like

36

dislike

עשור לאחר אישור מתווה הכותל המקורי ולאחר שנים של מאבק ציבורי משני צידי המתרס, בית המשפט העליון יתכנס מחר לדיון גורלי בעתירות הארגונים הרפורמיים • האם המדינה בדרך להעניק הכרה רשמית למי שמבקשים לשנות את פני התפילה בכותל המערבי - ופותחת פתח לקידום נושאים נוספים כגון תחבורה ציבורית בשבת ונישואים אזרחיים?


המאבק על קדושת השריד האחרון: מחר (שלישי) שופטי בג"ץ יתכנסו לדיון מורחב בראשותו של השופט יצחק עמית, שידוע כשופט בעל אג'נדה פרוגרסיבית במיוחד, לדון בעתירות של גורמים מהשמאל הליברלי – בהובלת הרפורמים ונשות הכותל. השופטים הנוספים שייקחו חלק בדיון הם: נועם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב.

maximize-image
images-count5+
השופט יצחק עמית | צילום: לשכת עורכי הדין

הדיון יועבר בשידור חי בערוץ 14 – בטלוויזיה, באתר, ביישומון וברשתות החברתיות. המשדר המיוחד יחל כבר בשעה 9:00 בבוקר.

הדיון, שמתקיים על רקע עתירות של ארגונים אלו, עשוי לקבוע האם תינתן דריסת רגל רשמית לתפילות המנוגדות להלכה ולמסורת הדורות במקום המקודש ביותר לעם היהודי.

בראייה רחבה יותר, הכותל הוא רק סמל. ניצחון כלשהו בבג"ץ, שבכלל מאפשר לעצמו לדון בנושא, עשוי לקדם נושאים אחרים שנמצאים במחלוקת כגון נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת. כל מה שהעותרים צריכים הוא שבג"ץ יכפה הכרה רשמית בהם.

maximize-image
images-count5+
נשות הכותל | צילום: יונתן זינדל/פלאש90

הדיון מחר הוא למעשה המשך ישיר לאירועי חודש שבט תשע"ו (2016). בדיוק לפני עשר שנים קיבלה הממשלה החלטה דרמטית על אימוץ "מתווה הכותל" – תוכנית שנועדה לשנות מן היסוד את אופיו של הכותל המערבי.

המתווה לא עסק רק בשיפוץ טכני, אלא כלל בתוכו משמעויות מרחיקות לכת: הראשונה – בניית רחבת ענק לתפילות מעורבות ושלא על פי ההלכה. השנייה – לראשונה בהיסטוריה, המדינה הייתה אמורה להעניק הכרה וניהול רשמי לנציגי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בתוך מתחם הכותל, והשלישית – הקצאת מיליוני שקלים בשנה לניהול הרחבה על ידי ועדה משותפת לאותם ארגונים.

maximize-image
images-count5+
פרובוקציה של ארגונים רפורמיים בכותל המערבי, ארכיון | צילום: פלאש 90

כבר אז, ההתנגדות הציבורית לא איחרה לבוא. מתוך הבנה שהקרב על קדושת הכותל לא יוכרע רק בדיונים משפטיים אלא בנוכחות בשטח, החלו גורמים תורניים וארגונים כמו "מרכז ליב"ה" לארגן תפילות המוניות. ראשי חודשים וחול המועד הפכו למפגני עוצמה של נאמני הכותל, שהבהירו כי הציבור אינו מוכן למכור את קודשי ישראל תמורת שקט פוליטי.

הלחץ הציבורי עשה את שלו, ולאחר שנה וחצי של מאבק הסברתי ופוליטי, הודיעה הממשלה על הקפאת המתווה – צעד שנתפס כניצחון גדול לשמירת הסטטוס קוו.

maximize-image
images-count5+
נשות הכותל, ארכיון | צילום: פלאש 90

למרות ההקפאה, המאבק לא פסק לרגע. מדי ראש חודש מגיעות קבוצות של נשים רפורמיות לרחבת הכותל, לבצע את הפרובוקציה המכוונת שלהן שנועדה לייצר כותרות ולחץ על מערכת המשפט. במקביל, הזירה המשפטית נותרה פעילה, כשהעתירה נגד הרבנות הראשית והממשלה היא זו שתעלה מחר לדיון.

במרכז המחלוקת עומדת הדרישה לקיים תפילות בניגוד להלכה בתוך רחבת הכותל המערבי ובאזור "עזרת ישראל" (הכותל הדרומי). עבור הציבור השומר תורה ומצוות, מדובר בניסיון לרמוס את חומת היהדות ולפגוע באחדות התפילה במקום שאיחד את עם ישראל במשך אלפיים שנות גלות.

maximize-image
images-count5+
פרובוקציה של ארגונים רפורמיים בכותל המערבי, ארכיון | צילום: פלאש 90

מחר, כאמור, יצטרכו השופטים להחליט האם להיענות לדרישות הארגונים הרפורמיים או להותיר את סמכות הניהול והמסורת בידי הרבנות הראשית. השאלה הנשאלת היא האם בג"ץ יבחר להתערב ברגשות העמוקים ביותר של העם היהודי, או שיאפשר לכותל להישאר המבצר האחרון של הקדושה והמסורת.

עקבו אחרינו גם ב-Google News