כדאי לחשוב פעמיים לפני שמייחסים את אירועי השכחה של בני הגיל השלישי להזדקנות טבעית בלבד. למעלה מ-10 מיליון בני אדם ברחבי העולם מאובחנים עם דמנציה מדי שנה, ומחקרים מראים כי התסמינים מתחילים להופיע זמן רב לפני שהמצב מאובחן רשמית.
למרות זאת, סקר של אגודת האלצהיימר משנת 2023 מצא כי אחד מכל שלושה אנשים שמבחינים בסימנים מוקדמים אצל עצמם או אצל אדם קרוב שומרים על שתיקה למשך חודש לפחות, וכמעט רבע מהם מחכים חשה חודשים או יותר לפני שהם פונים לרופא. הסיבה לכך אינה בהכרח פחד, אלא העובדה שרוב האנשים פשוט אינם יודעים מה נחשב להזדקנות נורמלית ומה מהווה דגל אדום לדמנציה.
מומחים מזהירים כי העיכוב בפנייה לייעוץ גוזל זמן יקר שניתן היה להשתמש בו לתכנון העתיד או אף להאטת התקדמות המחלה. "יש הרבה יותר תקווה כיום ממה שהייתה לפני 20 שנה", אמרה קארן שלברג, מנהלת ייעוץ טיפולי באיגוד האלצהיימר במישיגן.

כיום קיימות תרופות שאושרו לאחרונה ויכולות להאט את ההידרדרות הקוגניטיבית על ידי התמקדות בהצטברות החריגה של עמילואיד-בטא, החלבון הקשור לאלצהיימר, הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה. בנוסף, קיימות עדויות גוברות לכך ששינויים באורח החיים יכולים להשפיע באופן משמעותי על בריאות המוח ולשפר את איכות החיים של החולים.
ד"ר גולנז ידולהיקאלס, נוירולוגית בסידרס-סיני, הסבירה כי פעילות גופנית לא רק מאטה את המחלה, אלא גם משפרת את מצב הרוח ומסייעת בבעיות שינה הנפוצות בדמנציה. הימנעות מאלכוהול וסיגריות, שמירה על תזונה בריאה, פעילות חברתית וניהול מצבים כרוניים כמו כולסטרול גבוה ואובדן שמיעה, הוכחו גם הם כמשפרי תפקוד קוגניטיבי.
עם זאת, לא כל סימני הדמנציה צפויים. לדבריה, קיימת תפיסה שגויה שרק אנשים עם בעיות זיכרון יכולים להיות מאובחנים, בעוד ששינויים התנהגותיים או קשיי שפה יכולים גם הם להעיד על מחלה ניוונית של המוח.

אחד הסימנים המרכזיים הוא אובדן זיכרון לטווח קצר. בעוד ששכחה מדי פעם היא נורמלית, אדם בשלבים מוקדמים של דמנציה עשוי לשכוח דברים לעיתים קרובות יותר, להתקשה לזכור מידע שנלמד לאחרונה או לחזור על עצמו תכופות.
ד"ר גרגורי דיי ממאיו קליניק מציין כי הוא מחפש טעויות בנטילת תרופות, קושי במעקב אחר פגישות או בלבול בימים. אובדן זיכרון זה עשוי להתבטא גם בהחמצת תורים, הגעה ביום הלא נכון, או קושי בהתמצאות במסלול מוכר. ד"ר ידולהיקאלס מדגישה כי "זה אף פעם לא טעות לבקש ייעוץ רפואי אם משהו השתנה אצלך או אצל אדם אהוב".
סימן נוסף הוא בעיות חדשות במילים ובשפה. כל אחד עשוי לשכוח שם מדי פעם, אך בעיות דיבור מסוימות עשויות לאותת על ירידה קוגניטיבית. לפי איגוד האלצהיימר, הדבר כולל עצירה תכופה באמצע שיחה ללא ידיעה כיצד להמשיך, מאבק עם אוצר מילים, קושי במתן שמות לחפצים מוכרים או שימוש בשם שגוי.

לצד זאת, יש לשים לב לקושי בתכנון וריבוי משימות. אם אדם שנהג לנהל בקלות משימות כמו תכנון ארוחת ערב מתחיל להתקשות בכך, זהו סימן המעיד על בעיה מתחת לפני השטח. ד"ר הית'ר ויטסון מאוניברסיטת דיוק מסבירה כי אם ביצוע המשימות דורש מאמץ רב מהרגיל, הדבר מצביע על בעיות בתפקודים הניהוליים.
שינויים נוספים שיש לעקוב אחריהם נוגעים לאישיות ולהתנהגות. ד"ר ארמן מוגמיאן מזהיר כי הופעה חדשה של חרדה, דיכאון או עצבנות בשנות ה-60 לחיים יכולה להיות סימן מוקדם ולעיתים קרובות מוזנח לאלצהיימר.
שינויים אחרים, כמו אובדן עניין פתאומי במשפחה, חברים ועבודה, התנהגות מינית חריגה, או הפיכה לאגרסיביים ואימפולסיביים יותר, הם דגלים אדומים. לבסוף, מומחים מצביעים על בעיות כלכליות כסימן אזהרה.
ד"ר ג'ורי פליישר מאוניברסיטת ראש מציינת כי רגישות להונאות פיננסיות הופכת נפוצה יותר, וכך גם חשבונות שלא שולמו או רכישת פריטים כפולים, המעידים על פגיעה בשיקול הדעת ובזיכרון הנדרשים לניהול כספי.
