שאלת הקמתה וזהות חבריה של ועדת החקירה לאירועי המלחמה ממשיכה להעסיק את הציבור הישראלי, אך נראה כי המודל הקלאסי שבו נשיא בית המשפט העליון ממנה לבדו את חברי הוועדה מאבד מהקונצנזוס שלו. מנתוני מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לחודש דצמבר, עולה כי רק 21% מהישראלים תומכים בכך שהשופט יצחק עמית, ימנה לבדו את חברי הוועדה.
על פי הסקר, הציבור נוטה לשתי אפשרויות מרכזיות שזכו לתמיכה דומה:
- מודל החלוקה הפוליטית (28%): ועדה שתמונה בחלוקה מאוזנת – מחצית על ידי הקואליציה ומחצית על ידי האופוזיציה. בקרב המשיבים היהודים, מודל זה הוא הפופולרי ביותר וזוכה ל-34% תמיכה.
- מודל "עמית-סולברג" (27%): מינוי משותף של חברי הוועדה על ידי השופט יצחק עמית (המזוהה עם האגף הליברלי) והשופט נעם סולברג (המזוהה עם האגף השמרני).
מנגד, האפשרות שהממשלה (7%) או הכנסת (8%) ימנו לבדן את חברי הוועדה זוכה לתמיכה מזערית בלבד בקרב כלל הציבור.
הסקר חושף פערים דרמטיים בגישות של המחנות הפוליטיים השונים בישראל:
- בשמאל ובשמאל-מרכז: קיימת דבקות כמעט מוחלטת במערכת המשפט. למעלה מ-90% מהנשאלים בקבוצות אלו מעדיפים שהמינוי יתבצע על ידי בית המשפט העליון (בין אם על ידי עמית לבדו ובין אם בשיתוף עם סולברג).
- במרכז: 75% מעדיפים מינוי שיגיע מבית המשפט העליון, אך מתחילה להסתמן פתיחות מסוימת גם למנגנוני איזון פוליטיים.
- בימין ובימין-מרכז: התמונה הפוכה. הרוב המכריע מעדיף מודל פוליטי מאוזן (37% בימין-מרכז ו-55% בימין). הימין הוא גם המחנה היחיד שבו קיימת תמיכה משמעותית במינוי ישיר על ידי נבחרי הציבור (ממשלה או כנסת) ללא מעורבות שיפוטית.
במגזר הערבי התמונה שונה מזו של המגזר היהודי. כשליש מהנשאלים (32%) מעדיפים שהוועדה תמונה על ידי השופט יצחק עמית לבדו. חמישית מהם תומכים במודל המשותף של עמית וסולברג, בעוד שהתמיכה במינוי על ידי הממשלה או הכנסת עומדת על 10% לכל אפשרות.
הנתונים מצביעים על כך שהחברה הישראלית מחפשת "מנגנוני הרגעה" ואיזונים: בין אם בתוך כותלי בית המשפט (עמית וסולברג) ובין אם בזירה הפרלמנטרית (קואליציה ואופוזיציה). השאיפה לוועדה שתיחשב לניטרלית ומוסכמת גוברת על הגישות המסורתיות.
סקר דצמבר 2025 של המכון למדיניות העם היהודי בוצע באמצעות הפאנל של אתר "המדד" במגזר היהודי, וחברת "אפקאר" במגזר הערבי.
