פרשת הפצ"רית: כשעה לפקיעת הדד-ליין של בג"ץ (12:00) שקבעו השופטים כמועד האחרון לפשרה לפני מתן פסק דין, אין פתרון באשר לגוף או האישיות שתחקור את הפרשה החמורה.
בתום הדיון ביום שלישי, השופטים וילנר, כנפי-שטייניץ ושטיין ביקשו מהצדדים לבחור שם של עובד מדינה בכיר אחר שיוכל לנהל את החקירה והוא יכול להיות:
- שופט מחוזי מכהן
- שופט עליון בדימוס
- בכיר מהרשות לנירות ערך

כתבו לענייני משפט יאיר אלטמן דיווח כי עד כה, הצדדים לא ניהלו בכלל משא ומתן וצפויים להודיע לבג"צ על כישלון המגעים, שכאמור אפילו לא החלו. עוד הוסיף כתבנו כי לאחר השעה 12:00 בית המשפט צפוי לבחור בעצמו את עובד המדינה ולהוציאו בפסק דין מוחלט עד יום ראשון.
במהלך הדיון השופטים תקפו שוב ושוב את עמדת הפרקליטות על כך שהחקירה צריכה להישאר בידיהם, אך גם הוסיפו כי המינוי של שר המשפטים לוין, נציב השופטים אשר קולה, לא יכול ללוות את החקירה כל עוד הוא הנציב, כי על פי חוק התפקיד שלו יחודי ולא מאפשר לו לעשות תפקיד נוסף. לוין עצמו הציע כי נציב השופטים יוותר זמנית על תפקודו לטובת ניהול החקירה – אך קולה עצמו סירב.
בעקבות תשובתו של קולה, בתגובת העדכון שלו לבג"ץ לקראת הדיון, שר המשפטים הבהיר כי הוא אינו מוותר על הבחירה בשופט המחוזי בדימוס ונציב תלונות הציבור על השופטים לחוקר הפרשה – ומסרב להצעת הגישור של בג"ץ: "יש למנות את השופט קולה – אין ראוי ממנו, כל תוצאה אחרת – תוביל לטיוח האמת בחקירת הפצ"רית".

לוין מבהיר לבג"ץ: יש למנות את השופט קולה – אין ראוי ממנו

לוין vדגיש שוב ושוב, במהלך הודעתו, כי הבחירה בשופט בדימוס בקולה נעשתה כדין, ואף קיבלה את אישורו. לדבריו של השר, השופטים הדגישו כי הציבור "משווע לשלום ולהסכמות" ולכך שהאמת תתברר במלואה, וכי הצעתו תאפשר את שני הדברים, אך: "למגינת הלב ההצעה לא זכתה להסכמת הצדדים".
עניין נוסף שלוין מעלה בהודעתו, הוא את הפרסומים לפיהם ראש אח"מ, בועז בלט, המתין במהלך הדיון בבית המשפט מתוך נכונות במעמד צד אחד "לעדכן במצב החקירה", בקשה שהוצגה מספר פעמים, למרות דחייתה על ידי השופטים. "לנוכך האמור ובנסיבות שנוצרו", כתב לוין, "ההחלטה לנות את השופט קולה ניתנה בסמכות ואין ראויה ממנה. כל תוצאה אחרת משמעותה 'טיוח' האמת ואובד אמון הציבור".
עוד טרם הדיון, היועמ"שית גלי בהרב מיארה והפרקליטות סרבו לקחת את התיק מהידיים של הפרקליטות בטענה שהוא לא בידיים של היועמשית, לאחר שנקבע כי היא בניגוד עניינים על ידי היועצת המשפטית של משרד המשפטים, אך הפרקליטות
המשיכה להתעקש שהתיק צריך להישאר בחזקתה ובניהולה – בגלל שכך נהוג.
השופטים כזכור, לא הסכימו עם הטענה הזאת, ואמרו כי הפעם ניגוד העניינים בו מצויה הפרקליטות הוא מוסדי ולא אישי, ולכן כלל הכפופים ליועמ"שית נושאים בניגוד עניינים – ולא יכולים לקחת חלק בחקירה.
