הוא ייצג את משה קצב במשפט שהרעיד את ישראל, וליווה את דודו טופז בשעותיו האחרונות. בפרק הבכורה של "שער הרחמים" עם עודד הרוש, ציון אמיר מעורכי הדין המפורסמים והבולטים ביותר במדינה פותח את הכל וחושף את הסיפורים מאחורי התיקים הגדולים ואת הטרגדיות האישיות שעיצבו אותו.
שכול כפול
הטרגדיה הראשונה פקדה את משפחתו כשהיה בן 12 בלבד, עם מותו של אחיו שמעון בתאונה מבצעית. "צעדתי 20 מטרים וקפאתי", שיחזר אמיר, "אמרתי לעצמי שמעון מת". שנים מאוחר יותר חווה שבר נוסף, אחיו יורם נפטר על שולחן הניתוחים בשל רשלנות רפואית: "אני שלחתי אותו לשם, זו הייתה תחושת אשמה קשה. מאז ירדה שתיקה על הבית, ולא דיברתי על כך מעולם עם הוריי".
1+מה גרם לו לשנות את שמו?
בגיל 16 שינה את שם משפחתו מ"עמר" ל"אמיר", לטענתו מתוך רצון "להתערות בחברה הישראלית". לשאלות החוזרות בעניין הוא משיב: "למה לא שאלו את פרסקי למה הפך לפרס, או את גרין לבן גוריון? איש לא שואל אותם". מבחינתו, עצם השאלה משקפת יחס מתנשא לזהות המזרחית.
הקו האדום
אמיר ייצג נאשמים רבים, מנשיא המדינה משה קצב ועד בכירי עולם הפשע. עם זאת, הוא הציב גבול ברור: "לא הייתי מייצג מחבל נאצי או פושע נאצי, בשום פנים ואופן". על תיק דודו טופז סיפר כי פגש אותו שעות לפני שהתאבד, ושמע ממנו: "ציון, אני לא אעמוד בזה". לדבריו, התריע מיד בפני מפקד הכלא אך נענה ב"אל תדאג". למחרת קיבל את הבשורה המרה.
1+ביקורת חריפה על בג"ץ והתקשורת
לדבריו, האקטיביזם השיפוטי בראשות אהרן ברק יצר את המשבר הנוכחי, משום שבית המשפט "סיפח לעצמו סמכויות". גם על התקשורת הוא מותח ביקורת חריפה: "הגענו לעידן של רדידות בלתי נסבלת – צעקות, גידופים והלבנת פנים". הוא הזכיר את עזיבתו אולפן טלוויזיה ואומר: "מי שמקלל ומגדף – אני לא מוכן לשיח איתו". לדבריו, "התקשורת מלבה יצרים, וזו אחריותה".
