בעוד שעות ספורות, תערך ההצבעה על פיטוריה של היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה. חרף בקשת הממשלה, מיארה הודיעה כבר לפני מספר ימים כי בדיוק כפי שנהגה בשני דיוני השימוע שנערכו, היא איננה מתכוונת להגיע גם הפעם כדי לשטוח את טענותיה. אולם, הבוקר (שני) בחרה מיארה להעביר לממשלה מכתב בו כתבה בחריפות את התייחסותה בעניין.
רגע לפני הדחתה: היועמ"שית מתנגדת לפיטוריה – בשל משפט נתניהו
"לאחר שהממשלה לא הצליחה להביא לסיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה לפי הכללים שנקבעו", כתבה מיארה בתחילת מכתבה, "היא שינתה אותם בהליך בזק פגום". בדבריה אלו, תוקפת היועמ"שית את החלטת השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי שלא לכנס את ועדת שמגר להדחתה, שלדבריהם תהיה מוטה מראש.
6+לאורך המכתב, נתנה מיארה דוגמאות רבות מספור על האירועים, שלטענתה, הובילו את הממשלה לפעול להדחתה, כשבין היתר היא מונה את ההליך המשפט נגד ראש הממשלה, חוק הגיוס, הרפורמה המשפטית ועוד. לבסוף כתבה: "ההחלטה לשנות את דרך סיום כהונת היועץ המשפטי לממשלה מנוגדת לדין מיסודה, כך גם כל דרך שנועדה ליישם אותה".
"השתתפות היועצת המשפטית לממשלה בהליך מנוגד לדין, שתוצאתו ידועה מראש, תייצר מראית עין של הליך תקין ותתן לו תוקף", המשיכה מיארה, "בכך תחטא היועצת המשפטית לממשלה לתפקידה".
6+זו הפעם השלישית שבה היועמ"שית מיארה מסרבת להתייצב לוועדה הדנה בפיטוריה, בטענה כי מדובר בהליך "שאינו חוקי מייסודו". במקביל, ועדת השרים ממשיכה לזמן אותה, בניסיון להציג מראית עין של הליך תקין – עוד בטרם יתקיימו הדיונים בבג"ץ.
הדרך לדיון שיערך היום, החלה כבר עם כינון הממשלה הנוכחית. גלי בהרב מיארה מונתה לתפקיד ב-7 בפברואר 2022 בזמן ממשלת בנט-לפיד על ידי שר המשפטים דאז גדעון סער, שמאוחר יותר תקף אותה על פעילותה נגד הממשלה הנוכחית.
6+טרם בחירתה, רה"מ לשעבר נפתלי בנט המליץ עליה: "הוועדה הציבורית העלתה לממשלה שלושה שמות ושר המשפטים ואני נמליץ לחברי הממשלה לבחור בעו"ד גלי בהרב-מיארה. זה אחד המינויים החשובים והרגישים ביותר בשירות המדינה, ובעיתוי הנוכחי נוכח השחיקה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק. יש כאן הזדמנות חשובה לשמור על מה שצריך לשמור ולתקן את מה שצריך לתקן".
על מינוי היועמ"שית נשמעה ביקורת כבר מההתחלה. יו"ר ועדת האיתור, אשר גרוניס, התנגד למינויה בטענה שהיא חסרת הכשרה מתאימה לתפקיד. גורמים בממשלה טענו כי מינויה על ידי ממשלת בנט-לפיד היה פוליטי, וכי היא נבחרה כדי לקדם אג'נדה שמאלנית ולבלום את הממשלה הנוכחית.
6+לפיכך, מאז שהתחלפה הממשלה, רבים בימין החלו לראות בבהרב-מיארה דמות שמסכלת את מדיניות הממשלה הנבחרת, פועלת בניגוד לרצון העם ומחלישה את המשילות. העימות בין בהרב-מיארה לממשלה התגבר בתחילת 2023 עם הצגת הרפורמה המשפטית, והגיע לשיאים חדשים ב-2024 ו-2025 עם ניסיונות הדחה וסירובים שלה לייצג את הממשלה בבג"ץ.
מתי התחיל העימות?
העימות בין בהרב-מיארה לממשלה החל להתבלט בינואר 2023, עם הצגת הרפורמה המשפטית על ידי שר המשפטים יריב לוין. הרפורמה כללה הצעות כמו הגבלת סמכויות בג"ץ, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והפיכת חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה לבלתי מחייבות.
6+בהרב-מיארה התנגדה לרפורמה בטענה שהיא פוגעת בדמוקרטיה, ובמיוחד סירבה לייצג את הממשלה בבג"ץ בנוגע לחוק ביטול עילת הסבירות. זו הייתה נקודת מפנה משמעותית, בה הימין ראה בהתנהלותה חריגה מתפקידה כשומרת סף. פעם אחר פעם היא התבטאה באופן פומבי נגד הממשלה, זאת על אף שהיא מכהנת כפקידה האמורה לעזור לממשלה לקיים את מדיניותה.
המתח הסלים במהלך 2024 ו-2025, עם מקרים נוספים שבהם בהרב-מיארה סירבה לייצג את הממשלה, כמו בנושא חוק הגיוס וחוק בן גביר. לאחר עתירה לבג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה נאלצה לחשוף כי מאז כניסתה לתפקיד לפני כשנתיים היא סירבה לייצג את הממשלה 15 פעמים. פעמים נוספות היא "ייצגה" את הממשלה בכך שהצטרפה לעותרים נגדה. לשם ההשוואה, היועמ"ש לשעבר מנדלבליט סירב לייצג את הממשלה 3 פעמים בלבד במשך 7 שנות כהונתו.
טענות הממשלה נגד בהרב-מיארה
ביוני 2025, הממשלה קידמה מהלך להדחתה, תוך שינוי הליך ההדחה ועקיפת ועדת האיתור, מה שהוביל לעימות משפטי חריף שכלל עתירות לבג"ץ. הממשלה טוענת כי העימות נובע מהתנהלותה של בהרב-מיארה, שנתפסת כפוליטית, לעומתית וחורגת מסמכותה כשומרת סף.
6+בנוסף נטען כי בהרב-מיארה מסכלת באופן שיטתי את מדיניות הממשלה, שנבחרה על ידי העם בבחירות דמוקרטיות ב-2022. לדוגמה, התנגדותה לרפורמה המשפטית נתפסת כניסיון למנוע מהממשלה לממש את הבטחותיה לבוחרים, כמו הגברת המשילות והפחתת כוחה של מערכת המשפט. שר המשפטים יריב לוין טען כי היא "מסכלת פעם אחר פעם מדיניות ממשלתית" ולא מציעה חלופות, מה שיוצר נתק בין הממשלה ליועמ"שית.
בהרב-מיארה סירבה לייצג את הממשלה במספר עתירות קריטיות, כמו חוק עילת הסבירות, חוק הגיוס וחוק בן גביר. לטענת הממשלה, סירובים אלה הם חריגים ופוגעים ביכולתה להגן על מדיניותה בבית המשפט. לדוגמה, בנושא חוק הגיוס, היא קראה להוציא צווי גיוס לחרדים, בניגוד לעמדת הממשלה, מה שנתפס כהתערבות פוליטית.
במקרים מסוימים, היא אף מנעה משרים לייצג את עצמם בבג"ץ באופן עצמאי (כ-9 מקרים), והם נאלצו להסתפק בהגשת מסמכים כתובים. גורמים בימין, כמו השרים איתמר בן גביר, שלמה קרעי ודודי אמסלם, האשימו את בהרב-מיארה בפעילות פוליטית נגד הממשלה. הם טענו כי היא מיישרת קו עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית ועם גורמים בשמאל הפוליטי, ובכך פוגעת בעצמאות תפקידה.
6+סירובה להתייצב בוועדת הבדיקה לפרשת הרוגלות נתפס כדוגמה נוספת להתנהלותה ה"לעומתית". היא טענה כי קיימת עתירה תלויה בבג"ץ, אך השר אמסלם האשים אותה בכך שהיא פועלת כ"יועצת של בג"ץ" ולא של הממשלה.
לוין וגורמים נוספים בממשלה טענו כי קיים "נתק עמוק ומתמשך" עם בהרב-מיארה, המונע שיתוף פעולה יעיל. לדבריהם, היא לא מספקת ייעוץ משפטי שמסייע לממשלה לקדם את מדיניותה, אלא מתמקדת ב"חסימה" של החלטות.
בנוסף לכך, התנגדותה לשינויים במעמד היועמ"שית, כמו הפיכת חוות דעתה לבלתי מחייבת, נתפסת כניסיון לשמר את שליטתה במדיניות הממשלה. לדוגמה, היא התנגדה לשינוי הליך מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה, בטענה שהדבר יחליש את שומרי הסף.
החיכוך בין היועמ"שית לממשלת הימין: איך הכל החל?
לטענות הללו מצטרפת ביקורת נוקבת על השימוש בכלים שעומדים לרשותה מתוקף תפקידה, במטרה למנוע את הצלחת קידום סדר היום של הממשלה. לטענת רבים, היועמ"שית מנהלת מסע רדיפה נגד הממשלה באמצעות חקירות וצעדים משפטיים שמטרתם לחבל משילות ולפגוע בלגיטימיות של הממשלה הנבחרת. לדבריהם, היא משתמשת בסמכותה כדי לקדם חקירות פוליטיות.
בפרשת קטאר למשל, קבעה כי ראש הממשלה נתניהו נמצא בניגוד עניינים, ובכך חסמה את מינוי דוד זיני לראש השב"כ. גורמים כמו השרים יריב לוין ואיתמר בן גביר טוענים כי התערבותה בחקירות, כמו גם סירובה לייצג את הממשלה בעתירות נגד חוקים כגון חוק הגיוס או חוק בן גביר, משקפים אג'נדה פוליטית שמטרתה להגן על כוחה של "אליטה שיפוטית" ולערער את רצון הבוחר.
