השימוע ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה יחל היום (שני) בשעות אחר הצהריים, כאשר וועדת השרים להדחת היועמ"שית תתכנס ותצביע. מסתמן כי היועצת המשפטית לממשלה לא תכבד את הוועדה בנוכחותה, זאת בניגוד להוראת בג"ץ, ולאחר מאבק ארוך להדחתה. אז איך הכל החל?
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הפכה לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בזירה הציבורית בישראל מאז מונתה ב-7 בפברואר 2022 בזמן "ממשלת השינוי" על ידי שר המשפטים דאז גדעון סער, שמאוחר יותר תקף אותה על פעילותה נגד הממשלה הנוכחית.
6+בטרם בחירתה, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט המליץ עליה: "הוועדה הציבורית העלתה לממשלה שלושה שמות ושר המשפטים ואני נמליץ לחברי הממשלה לבחור בעו"ד גלי בהרב-מיארה. זה אחד המינויים החשובים והרגישים ביותר בשירות המדינה, ובעיתוי הנוכחי נוכח השחיקה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק. יש כאן הזדמנות חשובה לשמור על מה שצריך לשמור ולתקן את מה שצריך לתקן".
על מינוי היועמ"שית נשמעה ביקורת כבר מההתחלה. יו"ר ועדת האיתור, אשר גרוניס, התנגד למינויה בטענה שהיא חסרת הכשרה מתאימה לתפקיד. גורמים בממשלה טענו כי מינויה על ידי ממשלת בנט-לפיד היה פוליטי, וכי היא נבחרה כדי לקדם אג'נדה שמאלנית ולבלום את הממשלה הנוכחית.
6+ואולם, מאז שהתחלפה הממשלה, רבים ימין החלו לראות בבהרב-מיארה דמות שמסכלת את מדיניות הממשלה הנבחרת, פועלת בניגוד לרצון העם ומחלישה את המשילות. העימות בין בהרב-מיארה לממשלה התגבר בתחילת 2023 עם הצגת הרפורמה המשפטית, והגיע לשיאים חדשים ב-2024 ו-2025 עם ניסיונות הדחה וסירובים שלה לייצג את הממשלה בבג"ץ.
מתי התחיל העימות?
העימות בין בהרב-מיארה לממשלה החל להתבלט בינואר 2023, עם הצגת הרפורמה המשפטית על ידי שר המשפטים יריב לוין. הרפורמה כללה הצעות כמו הגבלת סמכויות בג"ץ, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והפיכת חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה לבלתי מחייבות.
בהרב-מיארה התנגדה לרפורמה בטענה שהיא פוגעת בדמוקרטיה, ובמיוחד סירבה לייצג את הממשלה בבג"ץ בנוגע לחוק ביטול עילת הסבירות. זו הייתה נקודת מפנה משמעותית, שבה הימין ראה בהתנהלותה חריגה מתפקידה כשומרת סף. פעם אחר פעם היא התבטאה באופן פומבי נגד הממשלה, זאת על אף שהיא מכהנת כפקידה שאמורה לעזור לממשלה לקיים את מדיניותה.
6+המתח הסלים במהלך 2024 ו-2025, עם מקרים נוספים שבהם בהרב-מיארה סירבה לייצג את הממשלה, כמו בנושא חוק הגיוס וחוק בן גביר. לאחר עתירה לבג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה נאלצה לחשוף כי מאז כניסתה לתפקיד לפני כשנתיים היא סירבה לייצג את הממשלה 15 פעמים. פעמים נוספות היא "ייצגה" את הממשלה בכך שהצטרפה לעותרים נגדה. לשם ההשוואה, היועמ"ש לשעבר מנדלבליט סירב לייצג את הממשלה 3 פעמים בלבד במשך 7 שנות כהונתו.
טענות הממשלה נגד בהרב-מיארה
ביוני 2025, הממשלה קידמה מהלך להדחתה, תוך שינוי הליך ההדחה ועקיפת ועדת האיתור, מה שהוביל לעימות משפטי חריף שכלל עתירות לבג"ץ. הממשלה טוענת כי העימות נובע מהתנהלותה של בהרב-מיארה, שנתפסת כפוליטית, לעומתית וחורגת מסמכותה כשומרת סף.
6+בנוסף נטען כי בהרב-מיארה מסכלת באופן שיטתי את מדיניות הממשלה, שנבחרה על ידי העם בבחירות דמוקרטיות ב-2022. לדוגמה, התנגדותה לרפורמה המשפטית נתפסת כניסיון למנוע מהממשלה לממש את הבטחותיה לבוחרים, כמו הגברת המשילות והפחתת כוחה של מערכת המשפט. שר המשפטים יריב לוין טען כי היא "מסכלת פעם אחר פעם מדיניות ממשלתית" ולא מציעה חלופות, מה שיוצר נתק בין הממשלה ליועמ"שית.
בהרב-מיארה סירבה לייצג את הממשלה במספר עתירות קריטיות, כמו חוק עילת הסבירות, חוק הגיוס וחוק בן גביר. לטענת הממשלה, סירובים אלה הם חריגים ופוגעים ביכולתה להגן על מדיניותה בבית המשפט. לדוגמה, בנושא חוק הגיוס, היא קראה להוציא צווי גיוס לחרדים, בניגוד לעמדת הממשלה, מה שנתפס כהתערבות פוליטית.
6+במקרים מסוימים, היא אף מנעה משרים לייצג את עצמם בבג"ץ באופן עצמאי (כ-9 מקרים), והם נאלצו להסתפק בהגשת מסמכים כתובים, מה שהימין רואה כניסיון להשתיק את קולם.
גורמים בימין, כמו השרים איתמר בן גביר, שלמה קרעי ודודי אמסלם, האשימו את בהרב-מיארה בפעילות פוליטית נגד הממשלה. הם טענו כי היא מיישרת קו עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית ועם גורמים בשמאל הפוליטי, ובכך פוגעת בעצמאות תפקידה.
סירובה להתייצב בוועדת הבדיקה לפרשת הרוגלות נתפס כדוגמה נוספת להתנהלותה ה"לעומתית". היא טענה כי קיימת עתירה תלויה בבג"ץ, אך השר אמסלם האשים אותה בכך שהיא פועלת כ"יועצת של בג"ץ" ולא של הממשלה.
6+לוין וגורמים נוספים בממשלה טענו כי קיים "נתק עמוק ומתמשך" עם בהרב-מיארה, המונע שיתוף פעולה יעיל. לדבריהם, היא לא מספקת ייעוץ משפטי שמסייע לממשלה לקדם את מדיניותה, אלא מתמקדת ב"חסימה" של החלטות.
בנוסף לכך, התנגדותה לשינויים במעמד היועמ"שית, כמו הפיכת חוות דעתה לבלתי מחייבת, נתפסת כניסיון לשמר את שליטתה במדיניות הממשלה. לדוגמה, היא התנגדה לשינוי הליך מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה, בטענה שהדבר יחליש את שומרי הסף.
לטענות הללו מצטרפת ביקורת נוקבת על השימוש בכלים שעומדים לרשותה מתוקף תפקידה, במטרה למנוע את הצלחת קידום סדר היום של הממשלה. לטענת רבים, היועמ"שית מנהלת מסע רדיפה נגד הממשלה באמצעות חקירות וצעדים משפטיים שמטרתם לחבל משילות ולפגוע בלגיטימיות של הממשלה הנבחרת. לדבריהם, היא משתמשת בסמכותה כדי לקדם חקירות פוליטיות.
6+בפרשת קטאר למשל, קבעה כי ראש הממשלה נתניהו נמצא בניגוד עניינים, ובכך חסמה את מינוי דוד זיני לראש השב"כ. גורמים כמו השרים יריב לוין ואיתמר בן גביר טוענים כי התערבותה בחקירות, כמו גם סירובה לייצג את הממשלה בעתירות נגד חוקים כגון חוק הגיוס או חוק בן גביר, משקפים אג'נדה פוליטית שמטרתה להגן על כוחה של "אליטה שיפוטית" ולערער את רצון הבוחר.
