אחרי דיון סוער ומרתון נאומים חסר תקדים, הכנסת הכריעה היום (רביעי) בעניינה של חברת הכנסת טלי גוטליב: ברוב של 62 חברי כנסת מול 48 מתנגדים, אושרה בקשתה לחסינות מפני העמדה לדין.

ההצבעה הגיעה לסיומו של דיון אינטנסיבי, במסגרתו נרשמו לא פחות מ-73 חברי כנסת לנאום. הדיון עסק בבקשת החסינות של ח"כ גוטליב בגין כתב האישום שהוגש נגדה על פרסום שמו של איש שב"כ, בן זוגה של פעילת המחאה שקמה ברסלר.
ההחלטה התבססה על שתי עילות מרכזיות לפי חוק חסינות חברי הכנסת. בגין העילה הראשונה, הקובעת כי המעשה בוצע במסגרת מילוי תפקידה כחברת כנסת, תמכו 61 חברי כנסת אל מול 48 מתנגדים. בגין העילה השנייה, לפיה כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה, תמכו 62 חברי כנסת אל מול 48 מתנגדים.

במהלך הדיון במליאה, תקפה ח"כ גוטליב בחריפות את היועמ"שית: "ליועצת המשפטית לממשלה יש מטרה ברורה: לחבל, להכשיל ולהשחיר את ממשלת הימין. יש לנו עסק עם מי שרודפת את הממשלה ותעשה כל מה שהיא יכולה להאשים אותה בתופת אוקטובר". היא הוסיפה כי המהלך נגדה נועד "להלבין את צמרת השב"כ ולהשחיר את הממשלה", והדגישה כי היא עומדת על חסינותה המהותית שכן פעולותיה נעשו למען העם ולמילוי תפקידה.
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ, הציג את השתלשלות העניינים בוועדה וציין כי התקיימו שלושה דיונים ארוכים וממצים. לדבריו, לוועדה ניתנה זכות טיעון ליועמ"שית, ונשמעו עמדותיהם של חברי הכנסת השונים. בסופו של ההליך, החליטה הוועדה להגיש את הצעתה לאישור המליאה ברוב מוחץ של 11 חברים מול 3 מתנגדים בלבד.

כזכור, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פרסם אתמול את החלטתו בתביעה שהגישה שקמה ברסלר נגד ח”כ טלי גוטליב. השופט רמי חיימוביץ קיבל באופן חלקי את בקשתה של גוטליב לדחות את התביעה על בסיס חסינות פרלמנטרית, אך קבע כי חלק מהפרסומים שבמוקד ההליך אינם מוגנים באופן אוטומטי ודורשים בירור משפטי נוסף.
על פי תקציר ההחלטה שפרסמה הנהלת בתי המשפט, נקבע כי ברסלר היא "איש ציבור" וכי גוטליב, כחברת כנסת, רשאית למתוח עליה ביקורת, להביע דעות על פעילותה הציבורית ולעסוק בשאלות הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר והגורמים שהובילו אליהם. בית המשפט הדגיש כי פרסומים מסוג זה מצויים בליבת הפעילות הפרלמנטרית ולכן נהנים מחסינות רחבה, גם כאשר הם מנוסחים בלשון חריפה.

עם זאת, השופט קבע כי קיים "מקבץ נסיבות ייחודי" בכל הנוגע לחלק מהפרסומים העובדתיים שביצעה גוטליב. בהחלטה צוין כי פסיקת בית המשפט העליון קבעה בעבר שחשיפה מכוונת של זהותו של איש שירותי הביטחון אינה נהנית מחסינות פרלמנטרית. עוד הודגש כי במקרה זה הפרסום לא נעשה בהקשר ביטחוני ניטרלי, אלא במסגרת טענות הנוגעות לקשריו של בעלה של ברסלר עם התובעת ועם סוגיות הקשורות למלחמה ולפגישתה עם ראש המוסד.
חברת הכנסת טלי גוטליב הגיבה להחלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתביעה שהגישה נגדה שקמה ברסלר, לאחר שהשופט רמי חיימוביץ קיבל באופן חלקי את בקשתה לדחיית התביעה מחמת חסינות פרלמנטרית, אך פסק כי חסינותה אינה גורפת.
הפתעה. יום לאחר שוועדת הכנסת קבעה את חסינותי המהותית, מפרסם בית המשפט המחוזי החלטה (שלקח לו כשנה וחצי לרשום) שהוא דוחה את מרבית תביעתה של ברסלר נגדי על הסף בשל החסינות למעט בשתי נקודות, פגישתה עם ראש המוסד ויירוט שיחות בין בן זוגה לסינוואר.
השופט קבע כי חסר לו בירור עובדתי נוסף… pic.twitter.com/gA0GfCEUNL— טלי גוטליב (@TallyGotliv) June 16, 2026
בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות כתבה גוטליב: "הפתעה. יום לאחר שוועדת הכנסת קבעה את חסינותי המהותית, מפרסם בית המשפט המחוזי החלטה (שלקח לו כשנה וחצי לרשום) שהוא דוחה את מרבית תביעתה של ברסלר נגדי על הסף בשל החסינות למעט בשתי נקודות, פגישתה עם ראש המוסד ויירוט שיחות בין בן זוגה לסינוואר. השופט קבע כי חסר לו בירור עובדתי נוסף ביחס למקורות שלי, ובהתאם יחליט בהמשך על החסינות בעניין זה".
