פעילות גופנית נתפסת כבר שנים כפתרון טבעי נגד חרדה ודיכאון. אולם מחקר חדש מאוניברסיטת ג'ורג'יה טוען שלא כל תנועה מועילה באותה מידה, ולעיתים היא אפילו לא עוזרת בכלל. מתברר שהסוד טמון לא רק בכמות הפעילות, אלא בעיקר בהקשר שבו היא נעשית, כך פורסם באתר המדעי ScienceDaily.
האם אתם מתאמנים בשביל הכיף או כי אתם מרגישים חייבים? האם אתם לבד או עם חברים? מזג האוויר, מצב הרוח, ואפילו סגנון ההדרכה – כל אלה משפיעים משמעותית על ההשפעה של האימון על בריאות הנפש. ההקשר שבו האימון מתרחש, מתברר, חשוב כמעט כמו האימון עצמו.
2+"השאלה היא לא רק כמה זמן אתם מתאמנים, אלא מה המשמעות של הפעילות עבורכם", הסביר פרופ' פטריק או'קונור, פרופסור לקינסיולוגיה וממחברי המחקר. "תרגיל זהה יכול להיות מרומם או מדכא , תלוי איך, מתי ולמה הוא נעשה. לפעמים דווקא הנסיבות קובעות אם האימון מועיל לנפש או לא" הדגיש הפרופסור.
המחקר התבסס על סקירה של עשרות מחקרים וניסויים קליניים. החוקרים בחנו גם סקרים רחבי היקף ונתונים על סוגי פעילות שונים. המסקנה הייתה ברורה: אימון שמתבצע בשעות הפנאי ובאופן רצוני כמו יוגה, רכיבה עם חברים או משחק ספורט מועיל הרבה יותר לנפש לעומת פעילות שמבוצעת מתוך אילוץ.
2+גם תנאים כמו סגנון ההדרכה, שעות האימון ומזג האוויר משפיעים על החוויה. החוקרים מכנים את התנאים האלו "גורמים הקשריים", ומדגישים שהם משפיעים לעיתים בעוצמה רבה יותר מהאימון עצמו. כשחוויית האימון חיובית, התחושה הכללית משתפרת בהתאם ולהפך.
פרופ' או'קונור נתן דוגמה פשוטה אך מדויקת: "שני אנשים יכולים לבצע את אותו אימון בדיוק. אחד יבעט גול וירגיש בעננים, השני יחטיא וירגיש כישלון. זו הוכחה לכך שהחוויה הסובייקטיבית חשובה לא פחות מהפעולה עצמה".
2+מה ניתן ללמוד מכך?
מחקרים מראים שפעילות גופנית משפרת את מצבם של אנשים עם בעיות נפשיות. אבל החוקרים מציינים שמרבית המחקרים נערכים על מדגמים קטנים ואחידים יחסית, ולכן קשה להשליך מהם על כלל האוכלוסייה. הם קוראים להרחבת המחקר ולבחינת השפעות חברתיות ורגשיות באימון.
בשורה התחתונה? אם כבר להזיע אז לפחות שניהנה מזה. במקום לספור קלוריות או דקות, תנו עדיפות למה שעושה לכם טוב באמת. טיול עם חברים, ריקוד בסלון או סתם הליכה בשקיעה.
