התמונות שנראו היום (שלישי) בדיון בבג"ץ על מינוי ראש השב"כ הבא דוד זיני היו נוראיות וקורעות לב. הורים שכולים, שבחרו לממש את זכותם הדמוקרטית לעתור לבית המשפט, הוצאו בכוח מהדיון.
חלקם אף טענו כי הוכו על ידי מאבטחי בית המשפט, לאחר שהשופטים החליטו לפנות את הקהל בעקבות הפרעות חוזרות ונשנות. תמונות אלו אינן רק תיעוד של רגע, אלא עדות כואבת למצב החברתי בישראל.
הן מעידות, יותר מכל, על הקרע העמוק בעם סביב המחלוקות השלטוניות, שהגיע לשיא חדש. להחלטת השופטים, שצפויה להתקבל בהמשך, יהיו השלכות מרחיקות לכת, הרבה מעבר לשאלת זהותו של ראש השב"כ הבא. המאבק המשפטי הזה הפך לסמל של חוסר האמון ההולך וגובר בין חלקי החברה, כאשר כל צד חש כי זכויותיו נרמסות.
כפי שאמרתי בעבר, מה שמטריד אותי יותר מכל הוא לא האם הדעה שלי תנצח, אלא עומק הקיטוב בחברה הישראלית. אם יותר אנשים יאמצו גישה זו ויתמקדו בגישור על הפערים במקום בליבוי הלהבות, אולי נוכל להקטין את עוצמת המשבר.
