באווירה הנינוחה של מטבח מלא ירוקים ותבלינים, השיחה בין יהודה עמר לסטנדאפיסט בני ברוכים גלשה באופן טבעי לשורשיו הפרסיים של ברוכים. מה שהתחיל כשיחה על אוכל, הפך במהרה לחשיפת סוד תרבותי-היסטורי מדהים, שממחיש את חוכמתם ותושייתם של יהודי איראן.
"תראה, אני מדבר פרסית" פתח בני. "עכשיו, יש את הפרסית שהיא שפת אם, שכולם מדברים באיראן, והיהודים בחוכמתם, בשביל שהגויים לא יבינו אותם, כמעט לכל עיר המציאו עוד שפה". הוא סיפר כיצד לכל קהילה יהודית התפתח דיאלקט ייחודי. "ההורים שלי, למשל, באים מעיר בשם אספהאן, אז היהודים באספהאן מדברים אספהאנית" אמר.
"זאת אומרת שאני יכול לעמוד בטהרן ליד מישהו, לדבר עם יהודי, והאיש שעומד לידי, הוא לא יבין מה אני אומר. אם אני רוצה להגיד בפרסית 'אני רוצה ללכת הביתה', אני אומר 'מַן מִיחַאם בֶּרַם ח'וּנֶה', אבל באספהאנית זה נשמע 'מוּנְגוּמֶה בֶּשׁוּן כֶּזֶה'. זה נשמע שונה לגמרי".
