מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חריף, שחושף כשלים יסודיים בהתמודדות הממשלה עם פינוי תושבי הצפון ושיקום היישובים במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לצד ביקורת חריפה על עיכובים וחוסר תיאום, המבקר הציג המלצות קריטיות לטיפול דחוף במשבר, תוך דגש על צרכי יישובי קו העימות ועידוד חזרת התושבים.
הכשלים שחשף מבקר המדינה
באוקטובר 2023 הממשלה החליטה לפנות תושבים מ-43 יישובים בצפון, עד 3.5 ק"מ מגבול לבנון. עד יולי 2024, כ-60,000 תושבים היו זכאים לפינוי ממשלתי לבתי מלון או מגורים קהילתיים, אך פיזור הקהילות בין עשרות יישובים פגע בחוסנן.
6+עשרות אלפי תושבים נוספים התפנו עצמאית עקב איום ביטחוני, ומאות אלפים ביישובים עד 20 ק"מ מהגבול, שסבלו מפגיעות המלחמה, לא פונו. הדו"ח מציין כי 54% מהמפונים בצפון דיווחו על סיכוי גבוה לאי-חזרה ליישוביהם, לעומת 13% בדרום, במיוחד צעירים עד גיל 35 ובעלי השכלה אקדמית, על רקע חוסר ודאות, פגיעה בהכנסות וניתוק קהילתי.
על פי הדו"ח, רק במאי 2024 – 7.5 חודשים מפרוץ המלחמה, אושרה תוכנית ראשונית לשיקום הצפו, עם תקציב של 940 מיליון ש"ח לטווח המיידי ו-3 מיליארד ש"ח למתווה רב-שנתי. אולם, עד יולי 2024 הוקצו רק 608 מיליון ש"ח (65%), ו-14% מהתקציב נחתך באוגוסט.
6+תוכנית רב-שנתית לא גובשה עד ינואר 2025, ומרבית המשימות, כמו סקר צרכים ופתרונות דיור לא הושלמו. ועדת שרים בראשות ראש הממשלה לא התכנסה, ותהליך איוש ראש מטה יישום התעכב. החלטה שנייה מאוקטובר 2024, שהקצתה 15 מיליארד ש"ח, דחתה את גיבוש התוכנית לדצמבר 2024, אך זו לא הוצגה. בסיורים שקוימו ביישובים בצפון שפונו נחשפו נזקי הזנחה כמו הצפות וחולדות, זאת בעוד שהתושבים לא זכו לפיצוי על נזקים עקיפים מעין אלה.
שתי הצעות ההחלטה – הצעת משרד הפנים מפברואר 2024 והצעת משרד רה"מ ממאי 2024, לא כללו מענה בתחום האזרחי לאפשרות של התרחבות המערכה בזירה הצפונית ולהשפעותיה על יישובי הצפון השוכנים במרחק של יותר מ-9 ק"מ מהגבול, הגם שבהמשך הוברר כי גם יישובים אלה סבלו מהשפעות המלחמה.
6+בהקשר זה העלה משרד רה"מ בתגובתו כי הצעות החלטה יש לבסס על הגדרת "אזור ההחלטה", המבוססת על תשתית נתונים תומכת, וכי לא היו בידו נתונים מספקים, בהיבט האזרחי ובהיבט הביטחוני, כגון מספר ההתרעות והירי על כל יישוב וכן היקף הפגיעה במבנים ובתשתיות. משרד מבקר המדינה מעיר כי על גורמי המקצוע היה לרכז את המידע הנדרש לשם מתן מענה לצורכי התושבים בלוחות זמנים רלוונטיים למהלך הדברים.
למנהלת "אופק חדש" של משרד הביטחון התקבלו 1682 דיווחים אודות נזקים ביישובי קו העימות בצפון. אלו נתוני ביניים שרוכזו עד לאוקטובר 2024. רוב הנזקים שדווחו הינם למבני מגורים. בסך הכל עד ינואר 2025 התקבלו 3,549 דיווחים על נזק.
6+כמו כן, איוש ראש מטה יישום התעכב עד יולי 2024, כאשר ראש המטה סיים תפקידו בדצמבר 2024 ללא מחליף. ועדת שרים וצוות מנכ"לים לא התכנסו, ומרבית המשימות, כולל סקר צרכים ופתרונות דיור, לא הושלמו. רק 15 מ-24 מבני חינוך הוסדרו לתלמידים מפונים. החלטה שנייה מאוקטובר 2024 (15 מיליארד ש"ח) דחתה את התוכנית הרב-שנתית לדצמבר 2024, אך זו לא הוצגה, ללא פירוט תקציבי ליישובי קו העימות.
בדוח נכתב כי "העיכוב המתמשך בגיבוש מדיניות ממשלתית לטיפול כולל ביישובי קו העימות ובתושביהם במשך חודשים שבהם התנהלה מלחמה בצפון, הוא ליקוי יסודי בטיפול הממשלה בתושבים, אשר רבים מהם חוו סבל ניכר בשעה שהיו מנועים מלשהות בבתיהם או שהיו נתונים תחת אש, ובהבטחת המענה הנדרש לקראת חזרת תושבים ליישוביהם.
6+"ליקוי זה מונח לפתחו של משרד רה"מ והעומד בראשו, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, ומנכ"ל המשרד לשעבר יוסי שלי, אשר לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על המשרד בשתי החלטות הממשלה – ביצוע מלא של מתווה הסיוע המיידי ליישובי קו העימות בצפון, וגיבוש מתווה ארוך טווח לשיקום יישובים בצפון, לרבות היערכות לקראת חזרת התושבים המפונים לבתיהם. ראש מטה היישום אליעזר (צ'ייני) מרום, אשר כיהן בתפקיד זה במשך חמישה חודשים, לא הצליח להשלים משימות אלה".
המלצות מבקר המדינה
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הציג המלצות ממוקדות להתמודדות עם המשבר, תוך הטלת אחריות ישירה על ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר זאב אלקין. ההמלצות נועדו להבטיח מענה כולל, מהיר ואפקטיבי לצרכי התושבים ולמנוע נטישה המונית של יישובי הצפון.
ההמלצות כוללות: זירוז מענה כולל ומערכתי לשיקום. המבקר קורא לשר זאב אלקין, המופקד על שיקום הצפון, לפעול בנחישות עם כלל משרדי הממשלה להשלמת החלקים הבלתי ממומשים מהחלטת מאי 2024, הכוללת מענים מיידיים כמו תמיכה כלכלית ופתרונות דיור.
6+בנוסף, הוא דורש להשלים תוכנית רב-שנתית מפורטת על פי החלטת אוקטובר 2024, שתכלול תקציב ברור ומקורות מימון. התוכנית צריכה להתחשב במרחק היישובים מהגבול, תוך מתן עדיפות לצרכים הייחודיים של יישובי קו העימות, שספגו את עיקר הפגיעות. המבקר הדגיש כי חוסר המענה המתמשך מחייב פעולה דחופה כדי למנוע החמרת המשבר החברתי-כלכלי.
כמו כן, המבקר הטיל על ראש הממשלה להבטיח פעולה רצופה של ועדת השרים לשיקום ופיתוח הצפון, שבראשותו. הוועדה, שלא התכנסה כלל מאז אישור התוכנית במאי 2024, נדרשת לקדם מדיניות ממשלתית מערכתית, לפתור מחלוקות בין-משרדיות ולהסיר חסמים ביישום ההחלטות. פעילות הוועדה חיונית לתיאום בין משרדי הממשלה, שפעלו עד כה באופן לא מתואם, כפי שחשף הדו"ח בעיכובים בין משרד רה"מ, האוצר והפנים.
6+בנוסף לכך, המבקר הדגיש את הצורך בעידוד חזרת תושבים, במיוחד צעירים ובעלי השכלה אקדמית, ליישובי הצפון, כחלק ממשימה לאומית לחיזוק האזור. הוא המליץ על גיבוש מענה ממשלתי שיכלול פיצוי על נזקים עקיפים, כמו נזקי הזנחה למבנים (הצפות, ביוב, חולדות), ותמיכה בשיקום תשתיות. המלצה זו נובעת מהחשש ש-54% מהמפונים לא יחזרו, דבר שמאיים על עתיד היישובים ועל החוסן הלאומי של הצפון.
לסיכום, המבקר המליץ להקים מנגנון מעקב אחר יישום החלטות הממשלה, עם דיווח שוטף לממשלה או לוועדת השרים. מנגנון זה נועד למנוע הישנות הכשלים, כמו אי-הפעלת ועדות בקרה ואי-השלמת משימות בזמן, כפי שקרה עם סקר צרכים ומתווה דיור. המבקר רואה במנגנון זה כלי חיוני להבטחת שקיפות ואחריותיות.
