בג"ץ קבע בפסק דין תקדימי שפורסם היום (רביעי) כי החלטת הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין. על פי השופטים – הממשלה לא עמדה בחובתה להביא את סוגיית סיום כהונת ראש השב"כ לפני הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים.
לטענת השופטים: "ההחלטה התקבלה כאשר ראש הממשלה עמד בניגוד עניינים נוכח החקירות בעניינם של מקורביו, כי ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית וכן מבלי שהתקיים שימוע כדין לראש השב"כ". ההחלטה התקבלה בדעת מיעוט, כשהשופט סולברג טען נגד החלטת עמיתיו: השופטים עמית וברק ארז.
2+השופט סולברג ציין בהחלטתו כי כל דיון על תקינות ההליך הפך ללא רלוונטי ברגע שרונן בר התפטר מתפקידו ביוזמתו והממשלה החליטה למשוך את החלטת הפיטורים. לדבריו, ברגע שהחלטה זו התקבלה כל דיון קונקרטי הפך לדיון תיאורטי- ומשכך, אין זה נכון להכריע מהן בכל זאת, ואף לא להרחיב דברים על אודותיהם.
לדברי סולברג: "גם כאשר מנסים לגרור אותנו, השופטים, לזירה הציבורית והפוליטית – כל עוד אין צורך מעשי-מיידי בהכרעתנו, אל לנו להיענות לכך. זאת, נוכח עקרון הפרדת הרשויות, כמו גם חשיבות אמון הציבור בבית המשפט. בעת הזו, בהביטנו נכוֹחה אל פני המציאות הישראלית, עקרונות אלה הם שצריכים לעמוד לנגד עינינו כל העת, ולהנחות את דרכנו; בל נסור מהם ימין ושמאל".
2+החלטת השופטים משמעותית, שכן היא יוצרת תקדים בנוגע לסמכויות אותן יש לדרג הנבחר על השב"כ: האם בג"ץ נצמד לחוק המעניק לממשלה את כל הסמכות בנוגע למינוי ופיטורי ראש הארגון, או שבפסק דין תקדימי הוא מספח לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו בחוק – כצפוי, השופטים בחרו בהחלטה תקדימית ומסוכנת.
כזכור, בסוף אפריל הודיע ראש השב"כ כי יסיים את תפקידו ב-15.6.25, וזאת לאחר שממשלת ישראל כבר אישרה את ההדחה שלו בהליך מוסדר. עקב החלטתו לפרוש, פיטוריו הפכו למיותרים וממשלת ישראל החליטה לבטל את הפיטורים.
2+למרות זאת, שופטי בג"ץ המשיכו לדון בעתירה שהוגשה על ידי צד שלישי – כדיון עקרוני על סמכויות הממשלה את מול השב"כ. החוק, כאמור, קובע כי ארגון השב"כ כפוף באופן ישיר לראש הממשלה, אולם בעצם החלטתו של בג"ץ לדון בעתירה זו, הוא הציג עמדה לפיה הוא מערער על הזכות המוקנית לממשלה על פי חוק.
