תופעת ההשמנה בישראל ובעיקר אצל בני הנוער נדונה היום (רביעי) בוועדת הבריאות. בדיון נחשפו נתונים מדאיגים לפיהם 1 מכל 5 ילדים בישראל סובלים מהשמנה וכי 60% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מעודף משקל או השמנה. בתום הדיון סוכם כי ועדת הבריאות תמשיך לעקוב מקרוב אחרי צעדי משרדי הממשלה, ותוודא שהם מתבצעים בהתאם ללוחות זמנים ברורים.
חברת הכנסת קטי שיטרית (הליכוד) וחברי הכנסת סימון דוידסון (יש עתיד) שיזמו את הדיון, הדגישו את המחקר העדכני לפיו כמעט 60% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מעודף משקל או השמנה.
1+כאמור, בקרב ילדים ונוער, הנתונים חמורים במיוחד: אחד מכל חמישה ילדים בגילאי 6-9 סובל מהשמנה, וכמעט שליש מבני הנוער מתמודדים עם עודף משקל. העלות הכלכלית הכוללת של השמנת יתר במשק הישראלי עומדת על כ-55.1 מיליארד ₪ בשנה, שהם כ-2.9% מהתמ"ג.
"בקרב ילדים מהחברה הערבית נצפתה עלייה דרמטית של פי 10 בשכיחות הסוכרת, אבל אין פה חבר כנסת אחד מהסיעות הערביות. אם זה היה דיון על עזה או רמאללה הם היו רצים לכאן", תקפה ח"כ שטרית והוסיפה: "אחד מכל חמישה ילדים סובל מהשמנה. מדינת ישראל תהא חייבת להקצות משאבים ייעודיים לטיפול בתופעה, לאור הנזקים הבריאותיים והכלכליים שהיא נושאת בצידה".
1+המחקר, שנערך על ידי פרופ' גבי בן-נון, מצביע על נתונים מדאיגים בנוגע לשיעורי ההשמנה והשלכותיהם. ללא התערבות מערכתית, שיעור ההשמנה בקרב האוכלוסייה הבוגרת צפוי לזנק ל-31.2% עד שנת 2030, עם עלות ישירה של 34 מיליארד שקלים למערכת הבריאות.
המחקר מדגיש כי להשמנה השפעות כלכליות כבדות הנובעות מעלויות בריאותיות ישירות, אובדן פריון עבודה, ירידה בתוצר הלאומי ואובדן שנות חיים. מעבר לכך, ההשלכות הבריאותיות כוללות עלייה במחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, מה שמוביל לעומס נוסף על מערכת הבריאות הישראלית.
מורן בלייכפלד-מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, ציינה את המחסור בפעילות גופנית, וקראה להגברת הזמינות בהיצע מזון בריא, בעיקר במסגרות חינוכיות, ובפרט בגיל הרך, בנוסף לזמינות למזון הבריא ע"י רגולציה במרכולים. לדבריה, לכ-40% מהחברה החרדית והערבית אין יכולת לממן מזון בריא, ומשרד הבריאות מתקצב באופן ישיר תוכניות קידום בריאות ב-78 רשויות מקומיות ואזוריות + 12 אשכולות, ובמסגרת החלטת ממשלה לצמצום פערים, הוקמו יחידות בריאות בלמעלה מ-20 רשויות בחברה הערבית.
בנוסף היא ציינה כי המצב הרצוי הוא הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה, והמשך הנקה בתוספת מזון מותאם תרבות עד גיל שנתיים לפחות, כיוון שהנקה מורידה את הסיכון ב- 26% להשמנה בבגרות, וכל חודש הנקה מפחית את הסיכון להשמנה מוקדמת (גיל 6-2) ב-4%.
גאיה עופר, ממונת בריאות באגף התקציבים, השיבה כי סדרי העדיפויות, בעיקר בגלל מצבי-חירום, דוחקים את ההיערכות לעתיד, אך תמיד יש מחשבות בנושא. לימור טל פוני, דיאטנית ראשית ב"מכבי" ציינה כי הקופה הרחיבה את שירותי הטיפול בקהילה, במיוחד עבור בני נוער ומתבגרים.
יו"ר הוועדה חבר הכנסת יוני משריקי מש"ס סיכם את הדיון אמר כי " המדינה חייבת להקצות משאבים תקציביים משמעותיים – לא כתגובה בלבד, אלא כצעד הכרחי למיגור התופעה ולצמצום הנזקים הכלכליים העצומים שהיא מחוללת".
