תרופות להורדת כולסטרול עשויות לסייע במניעת התקפי לב ושבץ גם בקרב אנשים בריאים יחסית אחרי גיל 70. מחקר קליני גדול שכלל כמעט 10,000 משתתפים מצא כי טיפול יומי באטורבסטטין, תרופה ממשפחת הסטטינים, הפחית בכ-30% באופן יחסי את הסיכון לאירועים משמעותיים בלב ובכלי הדם בקרב בני 70 ומעלה ללא מחלת לב וכלי דם ידועה, סוכרת או דמנציה. תוצאות מחקר STAREE הוצגו בכנס השנתי של האיגוד האירופי לקרדיולוגיה, ESC Congress 2026, ופורסמו במקביל ב-New England Journal of Medicine.
מה הם בכלל סטטינים?
סטטינים הם אחת ממשפחות התרופות הנפוצות ביותר להורדת כולסטרול. התרופות מפחיתות את ייצור הכולסטרול בכבד ובכך מורידות בעיקר את רמת ה-LDL, המכונה לעיתים "הכולסטרול הרע". רמות גבוהות של LDL עלולות לתרום במשך השנים להצטברות משקעים בדפנות העורקים. התהליך הזה עלול לגרום להיצרות כלי הדם ולהעלות את הסיכון להתקף לב ולשבץ. לכן סטטינים ניתנים כבר שנים לאנשים עם רמות כולסטרול גבוהות, ובמיוחד למטופלים שכבר עברו התקף לב או שבץ או נמצאים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. אטורבסטטין, התרופה שנבדקה במחקר החדש, היא אחת התרופות המוכרות ממשפחה זו.
כמעט 10,000 בני 70 ומעלה
במחקר השתתפו 9,971 בני אדם מאוסטרליה בני 70 ומעלה. הגיל הממוצע היה כ-75 וכמחצית מהמשתתפים היו נשים. הייחוד במחקר הוא שהמשתתפים לא סבלו בתחילתו ממחלת לב וכלי דם ידועה, סוכרת או דמנציה. כלומר, החוקרים ביקשו לבדוק האם ניתן להשתמש בתרופה גם לצורך מניעה ראשונית, מניעת אירוע לבבי ראשון אצל אנשים מבוגרים שעדיין לא אובחנו במחלת לב. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה מדי יום 40 מ"ג אטורבסטטין והקבוצה השנייה קיבלה פלצבו. המעקב אחריהם נמשך כמעט שש שנים.
פחות התקפי לב, שבץ ואירועים בכלי הדם
בתום תקופת המעקב, אירועים משמעותיים בלב ובכלי הדם התרחשו בקרב 6% ממקבלי האטורבסטטין, לעומת 8.3% בקבוצת הפלצבו. מדובר בהפחתה יחסית של כ-30% בסיכון. האירועים שנבדקו כללו בין היתר מוות מסיבה קרדיווסקולרית, התקף לב שאינו קטלני, שבץ וכן צורך בצנתור או בניתוח לפתיחת עורקים כליליים. חשוב להבין מה משמעות המספר: המחקר לא מצא שכל אדם שמתחיל לקחת את התרופה מפחית באופן אישי ב-30% את הסיכוי שלו להתקף לב. במונחים מוחלטים, הפער בין שתי הקבוצות היה 2.3 נקודות אחוז לאורך כמעט שש שנות מעקב.
לא כל התוצאות היו חיוביות
החוקרים ביקשו לבדוק לא רק אם התרופה מונעת אירועים לבביים, אלא גם האם היא מאפשרת לאנשים מבוגרים לחיות זמן רב יותר ללא דמנציה או מוגבלות פיזית מתמשכת. במדד הזה לא נמצא הבדל מובהק. מוות, דמנציה או מוגבלות פיזית מתמשכת התרחשו בקרב 12.8% ממקבלי האטורבסטטין לעומת 13.6% בקבוצת הפלצבו. כלומר, התרופה הפחיתה אירועים בלב ובכלי הדם, אך המחקר לא הראה שהיא מאריכה באופן מובהק את משך החיים ללא דמנציה או מוגבלות.
ומה לגבי תופעות הלוואי?
שיעור האירועים החמורים היה דומה בשתי הקבוצות ועמד על 2.7%. עם זאת, תופעות הקשורות לשרירים, לכבד ולסוכרת הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בקרב מקבלי האטורבסטטין. הנקודה הזאת משמעותית במיוחד בגיל המבוגר, שבו מטופלים רבים כבר נוטלים מספר תרופות ולעיתים מתמודדים עם מחלות רקע שונות.
אז האם כל אדם מעל גיל 70 צריך לקחת סטטינים?
לא. וזה אחד הדברים החשובים ביותר שעולים מהמחקר. התוצאות אינן המלצה לכל אדם מעל גיל 70 להתחיל לקחת תרופה להורדת כולסטרול. ההחלטה על טיפול בסטטינים נעשית באופן אישי ומתבססת על מכלול גורמי הסיכון של המטופל, בהם רמות הכולסטרול, לחץ הדם, עישון, מחלות רקע, היסטוריה משפחתית והסיכון הכולל לפתח מחלות לב וכלי דם. השאלה האם לתת סטטינים לאדם מבוגר שעדיין לא סובל ממחלת לב הייתה במשך שנים מורכבת במיוחד, בין היתר משום שבני 70 ומעלה לא יוצגו מספיק בחלק מהמחקרים הגדולים שעליהם מבוססות ההמלצות הקיימות. כאן נמצאת החשיבות של המחקר החדש: הוא מספק ראיות מניסוי גדול וממושך לכך שטיפול להורדת כולסטרול יכול להפחית אירועים קרדיווסקולריים גם בקרב אוכלוסייה מבוגרת ללא מחלת לב ידועה.
ומה המשמעות בישראל?
גם בישראל סטטינים הם תרופות נפוצות מאוד, אך הגיל לבדו אינו סיבה להתחיל טיפול. עבור רופאים ומטופלים, הממצאים החדשים עשויים להוסיף מידע משמעותי לדיון בשאלה האם להתחיל טיפול מניעתי באדם מבוגר שלא עבר מעולם התקף לב או שבץ. בסופו של דבר, המסר מהמחקר אינו שכל אדם שחצה את גיל 70 צריך להתחיל לקחת תרופה לכולסטרול, אלא שגם בגיל המבוגר, אצל המטופלים המתאימים, הורדת כולסטרול עשויה להיות כלי משמעותי במניעת התקף הלב או השבץ הראשון.
