שר המשפטים יריב לוין הודיע היום (רביעי) כי יגיע מחר לטקס מינויו של נועם סולברג למשנה נשיא בית המשפט העליון, זאת למרות ההחרמה הנחרצת בטקס ההכתרה של השופט יצחק עמית. הוא תירץ את הצעד בכך שישנם מינויים נוספים בטקס.
"השר הודיע מראש שיגיע מחר להשבעתם של עשרות שופטים, רבים מהם מינויים מצויינים שהוא נאבק רבות על מינויים זמן רב, על אף התנגדות השופטים ולאחר שהמערכת מנעה את קידומם", אמרו בסביבת לוין.

לצד סולברג שימונה מחר, יישבעו אמונים גם 35 שופטים ורשמים בכירים שמונו לאחרונה על ידי הוועדה לבחירת שופטים: 15 שופטים לבתי המשפט המחוזיים, 13 שופטים לבתי משפט השלום, שופט אחד לבתי המשפט למשפחה וחמישה רשמים בכירים.
כזכור, יריב לוין התנגד למינויו של עמית לנשיא בית המשפט העליון, ובמשך יותר מ-15 חודשים מנע מהוועדה לבחירת שופטים להתכנס ולדון בבחירת נשיא. בעקבות זאת השופט פוגלמן שימש כממלא מקום הנשיא, ועם פרישתו באוקטובר 2024, הפך השופט עמית לממלא מקומו. בעקבות הוראת בג"ץ כונסה הוועדה לבחירת נשיא לעליון.

בעקבות חשיפת חדשות 14 על ניגוד עניינים במינוי של יצחק עמית, בקואליציה תקפו את המינוי של הוועדה לבחירת שופטים בחריפות. בממשלה החרימו את טקס המינוי לנשיא העליון ואמרו כי ה"בחירה נעשתה מכוח צו בלתי חוקי של בג״צ, בשיאו של הליך בלתי חוקי מיסודו, שנטל משר המשפטים את סמכויותיו הקבועות בחוק, והפך את הוועדה לבחירת שופטים לחותמת גומי של בג"צ".
בפרסום של הכתב ישי פרידמן ומגיש חדשות 14 בועז גולן התגלה כי בביתו של עמית אותרה עבירת בנייה, והוא פעל להסדירה מול הרשויות. כחלק מהליך ההסדרה, קיבל היתר שמורה לו לפרק את הגג של המקטע שבו נמצאה החריגה, אך לטענת מומחה נדל"ן, השופט לא ביצע את שנדרש ממנו בהתאם להיתר.

בתחילה, הכחיש עמית כל עבירה, אך לאחר לחץ ציבורי חזר בו, והתחייב לבדוק את הנושא מול גורמי מקצוע רלוונטיים ולהסדיר את העניין במידת הצורך. כמו כן, פורסם כי בניסיון של מחטף של הרגע האחרון, ועדת התכנון המרחבית "הראל" התכנסה באופן מיוחד והעניקה המלצה להיתר חריג שיאפשר לשופט עמית להחזיק את המבנה המדובר לעוד שלוש שנים.
נועם סולברג שימונה מחר, הוא משפטן ישראלי, המכהן כשופט בבית המשפט העליון, כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 וכחבר הוועדה לבחירת שופטים. הוא מהשופטים הממעטים להתערב בשיקול דעתה של המדינה בעניינים מנהליים.
התנהלות זו של סולברג נובעת מכיוון שהוא דוגל בריסון שיפוטי בכל הקשור לפסילת חקיקה ראשית של הכנסת, ופעמים רבות הוא נמצא בדעת מיעוט כנגד פסילת חוק. לדעת סולברג, יש לצמצם את השימוש בעילת הסבירות, מפני שלדבריו באופן בו היא מיושמת כיום, היא מהווה חדירה של הרשות השופטת לתחומה של הרשות המבצעת.
