מתקפות החות'ים על כלי שיט בים האדום, שהחלו בנובמבר 2023, יצרו שינוי מהותי במפת נתיבי השיט הבין-לאומיים. נתיב השיט הקצר שעובר דרך הים האדום ותעלת סואץ, המחבר בין אסיה ואוקיאניה לים התיכון ולאירופה, הוסט לנתיב ארוך סביב כף התקווה הטובה שבאפריקה. שינוי זה הוביל לעלייה במחירי התובלה הימית ולירידה זמנית בערך הסחר העולמי.
עם זאת, ממצאי מחקר שערכו חגי אטקס מבנק ישראל וניצן פלדמן מאוניברסיטת חיפה מעלים כי ישראל כמעט לא הושפעה מהשינוי. למרות שהמרחק הימי בין סין לישראל גדל בכ-114%, היבוא לישראל מאסיה ואוקיאניה נותר יציב, ומחירי היבוא לא רשמו עליות משמעותיות.

בעולם הרחב, מתקפות החות'ים הביאו לירידה זמנית של כ-10% בערך הסחר שעובר דרך הים האדום ולעלייה במחירי התובלה הימית מסין לאירופה ולים התיכון. מדינות ה-OECD לחופי הים התיכון, כמו יוון, טורקיה, איטליה, צרפת וספרד, חוו ירידה משמעותית ביבוא מאסיה ואוקיאניה במהלך דצמבר 2023, כאשר התאוששות חלקית נרשמה רק באביב 2024.
עם זאת, בפברואר-מרץ 2024 חלו שינויים נוספים. מחירי התובלה מסין לארה"ב עלו, בעוד מחירי התובלה מסין לאירופה ולים התיכון התמתנו, והסחר דרך הים האדום התאושש. דינמיקה זו מצביעה על הסטת אמצעי תובלה, כמו אניות ומכולות, מנתיבי שיט אחרים לנתיבים שבין אסיה לאירופה, בניסיון להתמודד עם הארכת המרחקים.

על אף שהותקפה באופן מוצהר על ידי החות'ים, ישראל לא סבלה מפגיעה חריגה ביבוא מאסיה ואוקיאניה. כמה סיבות אפשריות שעולות מהמחקר לחריגה זו הן קודם כל ירידה כוללת ביבוא האזרחי – מאז פרוץ המלחמה, סך היבוא האזרחי לישראל פחת, כך שהירידה ביבוא מאסיה השתלבה בירידה הכללית.
עוד מציינים כי תכנון מוקדם של חברת "צים" – הסבת נתיבי השיט לנתיב ארוך שעוקף את אפריקה בוצעה באופן מוקדם והדרגתי יותר. בנוסף, חשיפה נמוכה יחסית – רק 65% מהיבוא הישראלי מאסיה ואוקיאניה מגיע דרך הים, לעומת מדינות אחרות כמו יוון (89%).
