accessibility-icon
share-icon
גויאבה, אילוסטרציה. קרדיט: שאטרסטוק
גויאבה, אילוסטרציה. קרדיט: שאטרסטוק

הכירו: הפרי המיוחד שתוכלו לברך עליו שהחיינו בראש השנה

אדיר לחקים

אדיר לחקים

כב אלול ה'תשפב (18.09.22)

0

like

1

dislike

מתלבטים על איזה פרי חדש תרצו לברך שהחיינו בראש השנה? הנה, יש לנו גויאבה | מאת הנטורפתית שרה בר אשר


מקור הגויאבה במרכז יבשת אמריקה. עם הפצת הגויאבות לשאר העולם, הפרי הפך לנפוץ גם באזורים הטְרוֹפִּיים (שסמוכים לקו המשווה) והסוּבְּטְרוֹפִּיים כמו במזרח הרחוק ובישראל. הגויאבה הגיעה לישראל בתחילת המאה העשרים, וכאן היא התחבבה רק על חלק מהתושבים. באותן שנים הגויאבה ניטעה בכמויות קטנות ושימשה בעיקר כעץ נוי בחצרות ובגינות פרטיות.

במהלך שנות הארבעים והחמישים פיתח האַגְרוֹנוֹם (מוסמך למדעי החקלאות) אפרים בן דוב זן גויאבות שמותאם לתנאי האקלים הישראלי, וקרא לו זן בן דוב. שעתה היפה של הגויאבה בישראל, הגיעה רק אחרי מלחמת ששת הימים, שבה יותר ויותר ישראלים החלו לאכול גויאבות. היום נטועים בישראל כמה אלפי דונמים של גויאבות רובם מזן בן דוב.

במקסיקו משתמשים בגויאבה להכנת שייקים ומשקאות בתוספת אלכוהול וגם להכנת ממתקים. בברזיל אוהבים לאכול קינוח שעשוי מריבת גויאבה שנקרשה בתבנית ונחתכה לקוביות. הגרעינים הרבים שבגויאבה תורמים לכמות פקטין (סיבים תזונתיים) גבוהה, שגורמת לריבה להיקרש באופן מושלם. בנוסף, אפשר להכין מיץ גויאבות, לשלב גויאבה בסלטי פירות או בסלטי ירקות, או פשוט לאכול את הפרי הטרי כפי שהוא.

ערך תזונתי: שבטים אינדיאנים רבים שגרים באגן האמזונס, ביבשת אמריקה, מרתיחים עלים או חתיכות מגזע עץ הגויאבה לצורך טיפול בשלשולים, בהקאות, בדלקות גרון, בדלקות חניכיים, בריח רע מהפה, בדלקות עיניים ועוד. הגויאבה תורמת לנו סיבים תזונתיים, ויטמין C, סידן, מגנזיום ועוד. כשאוכלים גויאבה אדומה, מרוויחים גם את נוגד החמצון בשם ליקופן שמצוי גם בצבע האדום של האבטיח והעגבנייה.

מבאס שלגויאבה יש ריח חזק ומשתלט. לכן יש אנשים שמאוד אוהבים אותה, אבל יש אנשים שמאוד לא. מאז שנת 1960 נחקרים רכיבי הריח של הגויאבה. מתברר שניחוח הגויאבה מתקבל הודות לתערובת של כמה עשרות מולקולות ריח.

ועוד שלושה קטנות על הפרי: 1. בישראל הגויאבה מבשילה בסתיו ובתחילת החורף. 2. עץ גויאבות מניב כארבעים פירות בשנה. 3. בעולם מגדלים יותר ממאה זנים של גויאבות. בישראל מגדלים גם את הגויאבה התותית האדומה, שהיא קטנה ובעלת ניחוח וטעם מעודן יחסית לגויאבה הרגילה. וגם את הגויאבה הננסית, שהיא פרי קטן בצבע ירקרק מבחוץ ולבן ורדרד מבפנים. היא מבשילה בחורף, היא מתוקה יחסית לגויאבה הרגילה ואין בה גרעינים.

הנטורופתית שרה בר אשר, היא עיתונאית, מבקרת מפעלי מזון, מרצה במכללה לרפואה משלימה במכון וינגייט ומרצה בנושא "נושא פרי". לאתר לחצו כאן.

עקבו אחרינו גם ב-Google News