ירושלים תמיד סימלה עבורי אופציה קולינרית נעימה, מפה יצא המעורב הירושלמי הידוע ולצידו שלל קינוחים עתירי סוכר וקלוריות אבל, ובעיקר, ירושלים היא בירת המסעדות הכשרות וזו בהחלט סיבה למסיבה.
התחלנו את היום בביקור בבירה, רגע לפני תשעה באב, כשברחוב תכונה רבה והכל הומה מסביב, העיר שחוברה לה יחדיו אופפת אווירת קדושה וניכר שכולם פה, החילוניים והדתיים הם מקשה אחת שמחברת את כולם יחד.
בצהרי היום הגענו למתחם התחנה שעמוס במסעדות עם כל אוריינטציה שתדמיינו, חומוס פול לצד רוכל אסיאתי, המבורגרים אמריקאים ולצידם פנקייקים ועוד. אחרי סיבוב קצר, ספיגת הריחות והאוירה התיישבנו ב"סטיישן 9" – מסעדה שמציעה תפריט אסיאתי ולא רק כפי שתוכלו לקרוא בעוד רגע.
3+מקץ דקה הגיעה לשולחן המלצרית החיננית שסיפרה על עצמה, על המסעדה ואז הגיעה למנות. ספוילר, כל המלצה שלה קלעה בול וניכר שהיא יודעת להתאים את המנות ליושבים.
התפריט מורכב ממנות ראשונות, ביניים עיקריות וקינוחי פרווה. עלעלנו בתפריט וחשבנו ללכת על המוכר והידוע אלא שאז בעצה אחת איתה החלטנו לפתוח את הראש ולהטיס אותנו למחוזות אחרים.
בראשונות בחרנו את מנת ה״פו״- מנת כיסוני בצק ממולאים בבשר שפונדרה שהתבשל לאיטו כשהוא מעורבב עם עשבי תיבול ציר בקר וצ׳ילי. המנה מגיעה בוורסיה של 3 או 5 כיסונים ומעליהם בצל ירוק קצוץ וציר בקר. מנת הבשר בכיסונים הייתה בדיוק במידה, תערוכת התבלינים התאילנדית עשתה את העבודה והמנה הסתיימה עוד לפני שהגיעה המנה הבאה שהייתה ״באו באו״- שתי לחמניות באן עמוסות בבשר אסאדו וממרח צי׳פוטלה, בצד חתיכות פלפל צ׳ילי אדום ומאיים ועלי כוסברה טריים וירוקים. כאמור, הלחמניות היו גדושות בבשר מפורק ורך, הממרח היה עשוי במידה הנכונה והביא איתו חריפות עדינה ומעקצצת.
3+עברנו למנת הביניים, שם חיכתה לנו הפתעה נעימה בדמות נתח קצבים מדושן כשמעליו פטריות יער ברוטב מיסו אדום ושומשום. הנתח מגיע לשולחן כשהוא אדמדם ואיתו מחבת ברזל חמה שעליה ניתן להניח את הנתחים החתוכים עד למידת העשייה הרצויה ככה שלמעשה אתם יכולים לשלוט בטעם שהיה פשוט מושלם.
3+בגזרת העיקריות בחרנו ללכת על עוד המלצה של המלצרית ולקחנו את מנת ה״פאד קפאו״- מדובר במנה שמורכבת מבשר טחון עם מחית פלפל צ׳יפוטלה וביצת עין על אורז שהוקפץ עם ירקות וקייג׳ן. אם אפשר לסכם את המנה במילה אחת- כדאי לקרוא לה בשמה- מעולה- בלי שום מילה נוספת.
את הסיום בחרנו לעשות עם מוס שוקולד מריר עם קראמבל קקאו ומלח ים בצד אחד ובצד השני עם קרם פיסטוק עשיר שמתכתב עם הטרנד העולמי של הפיסטוק – טעים? מאוד. מיוחד – עוד יותר, נחזור? בהחלט.
3+ולסיכום: המסעדה בשרית וכשרה ובשעות הערב המאוחרות בימי חמישי היא הופכת לבר רעשני ומלא באנשים צבעים וטעמים, ואם אתם בעיר כדאי לקפוץ. המלצרית שלנו שעובדת במקום כבר שנתיים וחצי ידעה לזהות מיד את צרכי הלקוח ולהתאים לנו את המנות כמו כפפה ליד, וזה כשלעצמו היה שיחוק אדיר, כל המלצה קלעה לחיך והייתה טובה מקודמתה, תוסיפו לזה חיוך ואדיבות ותקבלו יופי של המלצה.
האם נחזור? בהחלט, גם למתחם התחנה וגם למסעדה, שניהם שווים ביקור נוסף.
