"חבר שכול, זה שילוב מילים לא מוכר.
חבר שכול, זה לחגוג כל יום הולדת בידיעה
שאתם עדיין בני 21-22 לנצח.
חבר שכול, זה לשמוע קול דומה לשלכם, להסתובב ולהבין שהגעגוע מדמיין אתכם באיזור.
חבר שכול, זה להחזיק את הבת הבכורה שלי בחדר לידה, אחרי 26 שעות המתנה, ולהרגיש רגש צרוב כזה, שחבריי, אתם ליאל, מלקו ויובל לא זכיתם לזה.
אני חבר שכול.
אחי גיבורי התהילה, הלב נקרע מגעגוע אליכם!
אוהב אתכם, לעד!
חבריי הם :
– סמ"ר משה מלקו הי"ד – את מלק (כינוי חיבה של החברים) הכרתי במסגרת ההתנדבות שלי בשיקומון יד שרה בהיותי בן 17. קרוב משפחה שלו היה מטופל שם, ומלק היה מגיע הרבה כדי לעזור לו לחזור הביתה וללוות אותו להסעה. אט אט נקשרנו והתחלנו לצאת יחד, בעיקר לחומוס/מרק במחנה יהודה.
3+משה הי"ד היה לוחם גולני, ונפל בכ"ב בתמוז תשע"ד בקרב בסג'עיה.
– סג"מ יובל היימן הי"ד – את יוביק (כינוי חיבה של החבר'ה הקרובים) הכרתי כשלמדתי במכינה הקד"צ נטע שורק באפרת. יוביק היה תושב אפרת, ובימי שישי היה עושה ריצות מאפרת לגבעת התמר בה שכנה המכינה שלנו. אני הייתי אוהב להישאר בימי שישי במכינה וללמוד אמונה. באחד הימים נפגשנו ליד הדגל בגבעה, אני עם ספר ויוביק עם הבגדי ריצה.
3+התחלנו לדבר, ואט אט החלטנו ללמוד יחד אמונה בימי שישי כל פעם שהוא יוצא מהבסיס חמשו"ש. אמנם למדנו רק 4 פעמים, אבל הקשר שנוצר היה חזק מאוד, וכל שישי היינו משוחחים טלפונית.
יובל הי"ד נפל בכ"ג תמוז התשע"ד, בעיצומו של קרב יריות בסיור שיצא נגד חדירת מחבלים ממנהרה, כשהמחבלים המחופשים לחיילי צה"ל יורים על הרכב בו היה יובל.
– סמ"ר ליאל גדעוני הי"ד – ליאל היה חבר של כיף. ככה פשוט. חיוך של אור.
את ליאל הכרתי במגרשי הכדורסל בגן הפעמון, כשהיינו משחקים יחד כל שבוע במשך שנתיים. עם ליאל תמיד היה כיף לשחק, כי כמה שהוא היה תחרותי, הוא היה חייכן ועשה הכל בכיף.
3+ליאל נחרט לי בלב מאז,
ולכן הקמתי לזכרו את עמותת המשמחים של ליאל הפועלת לשמח בבתי חולים ובתי אבות.
יום יום אני משתדל להנציח את זכרו ואת אמירתו :
"תחייכו,כי חיוך זה שמחה,
ושמחה זה הכח להמשיך הלאה.."
ליאל הי"ד היה לוחם בגבעתי, ונפל בה' באב התשע"ד.
ליאל נפל במהלך חיפוש אחר המנהרה בה נחטף הדר גולדין הי"ד.
3+לזכרכם, חבריי היקרים,
הקלטתי את אחי גיבורי התהילה.
זהו לא שיר "קאבר",
זה שיר של חבר ששר מהלב
לעילוי נשמת שלושת חבריו.
אני חבר שכול לשלושה חברים, ואתם פשוט חסרים!
אמשיך להקדיש את חיי לזכרכם, כי אתם, כל אחד בדרכו, התווה לי את הדרך.
יהי זכרכם ברוך!".
