על רקע יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שורדת השבי נועה ארגמני שיתפה היום (שלישי) רצף סטוריז בחשבון האינסטגרם שלה בו הזכירה והוקירה את חבריה לספסל הלימודים, החטופים שליוו אותה ברגעים הקשים בחייה ו'המלאך השומר' שלה – קצין הימ"מ, רב פקד ארנון זמורה ז"ל, שנהרג במהלך מבצע החילוץ שלה: "בזכותו אני פה היום".
3+כאמור, ארגמני שנחטפה ממסיבת הנובה יחד עם שורד השבי אבינתן אור – איבדה רבים מחבריה במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'. שורדת השבי שיתפה בקושי שהיא חווה מאז: "עדיין לא נתפס שאני לא יכולה לשלוח לכם הודעה ולספר איך עבר עליי היום. במקום, אני מוצאת את עצמי מול מסך שחור. מרוב כאב, הלב מנסה להבין איך להקדיש את כולו לכל אחד מכם – בזמן שהוא מנסה להתפצל ולגעת בכל אחד ואחד".
שורדת השבי סיפרה כי אורי טשרניחובסקי הי"ד, שעבד במסיבת הנובה כברמן ונרצח על ידי מחבלי חמאס – תמיד עזר לה כשהצטרכה: "חברות מבחינתו הייתה ערך עליון. הוא תמיד היה שם בשבילי והקשיב לי עד השעות הקטנות של הלילה". עוד הוסיפה כי בכל פעם שהייתה עוברת דירה – אורי הי"ד נחלץ לעזרתה: "עברתי כמה וכמה דירות מאז שאיבדתי אותך, וכל פעם שאני מעמיסה את הרכב הדמעות זולגות".
3+בהמשך, שיתפה במעט מהאופי הייחודי של יבגני פוסטל הי"ד וליאור קאטץ' הי"ד – חבריה לספסל הלימודים: "הסטודנטים הכי חריפים שיש. הם לימדו אותי איך לחיות את החיים במלואם ובאותה נשימה להיות רציניים". לדבריה, היו יושבים שעות על גבי שעות בכדי לעזור לה להבין את החומר הנלמד. "כל כך הרבה סיפורים חלמתי לספר לכם כשהייתי בשבי, בלי לדעת שאתם כבר לא תשמעו אותם".
סרן רועי ביבר ז"ל, מפקד צוות ביחידת יהל"ם – שנפל בקרב בצפון רצועת עזה, היה גם הוא שותף ללימודיה: "הבחור עם הלב הכי טהור שהכרתי בחיי. תמיד היה כ"כ צנוע ועניו, אפילו שידענו שאתה הסטודנט הכי חכם בכיתה, תמיד הסתרת את זה". לדבריה, הדרך בה ראה רועי ז"ל כל אדם בחדר תלך איתה לנצח. "כל פעם מחדש שאני שומעת איך כשיצאת מעזה ישר שאלת עליי גורמת לי להתגעגע לבן אדם אדם שאתה, וכל מה שהבאת איתך".
3+שורדת השבי הוקירה את הקרבתו הבלתי נתפסת של ארנון זמורה ז"ל: "כמעט שנתיים עברו ומאז למדתי להכיר אותך כ"כ טוב. שמעתי הרבה סיפורים מהמשפחה והחברים ופשוט הבטחתי לכולם דבר אחד – אנחנו נמשיך ללכת בדרכך ונזכיר לעולם שאתה לא רק גיבור, אלא בן אדם טהור של ערכים". לדבריה, הביטוי 'במותו ציווה לנו חיים' קיבל משמעות עוצמתית שתהיה שזורה בחייה לעד.
בהמשך, הזכירה את החטופים איתי סבירסקי הי"ד ויוסי שרעבי הי"ד, שהוחזקו לצידה בשבי: "הפכו להיות כל עולמי ברגעים כאלה קשים. חלקנו בינינו הכול, מהמזון הדל – ועד ריבוע בודד של נייר טואלט. היה בינינו חיבור משמיים והשיחות ילוו אותי עד יומי האחרון". לדבריה, לאחר שעשו הכול יחד על מנת לשרוד – כיום היא מוצאת את עצמה מול הקברים שלהם: "איך זה קרה? למה אתם ולא אני? כולנו ישבנו ממש אחד ליד השני".
3+בסיום, ארגמני ציינה כי הכאב על האובדן הקשה מלווה אותה בכל צעד שהיא עושה בדרך: "הדמעות פשוט מתפרצות ברגעים הכי לא צפויים, החיסרון שלכם הפך להיות השגרה הנוראית שלי. אני מתגעגעת אליכם כל יום".
