סמ"ר ידידיה אזוגי ז"ל, סמל צוות ניוד בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים, נפל בקרב ברצועת עזה. אחיו, ינון אזוגי, שיתף היום (שלישי) בריאיון עם דנה ורון בסיפור הגבורה של ידידיה, שהחל בחילוץ פצועים בבוקר השבעה באוקטובר בשדרות והסתיים בלחימה בתוך הרצועה.

בבוקר שמחת תורה ידידיה היה בבית אחיו בשדרות. עם הישמע קולות הירי, יצאו השניים חמושים לעבר תחנת המשטרה בעיר. שם, נקלעו לאירוע בו חולצו רומי וליאה סויסה, שתי בנות קטנות שהוריהן, דולב ואודיה ז"ל, נרצחו על ידי מחבלים לנגד עיניהן.
ינון שחזר את רגעי החילוץ: "אנחנו בעצם מקבלים לידינו את רומי וליאה סויסה אימא שלי היא אחות במקצוע, היא מגיעה, היה להם הרבה זכוכיות והרבה דם של ההורים שלהם עליהם, מקלחים אותם ומוציאים את הזכוכיות מה שהיה אפשר". הבנות נשארו בבית משפחת אזוגי לאורך כל החג עד שנוצר קשר עם משפחתן.

לאחר אירועי השבעה באוקטובר, הצטרף ידידיה לצוותו בלחימה ברצועת עזה. שלושה שבועות לפני נפילתו, יצא ידידיה להלוויית בן דודו דניאל לוי ז"ל, שנפל בקרב בשכונת זייתון – מאות מטרים בלבד מהמקום שבו נפל ידידיה לאחר מכן.
כאשר חייליו שאלו אותו כיצד הוא מסוגל לחזור ללחימה מיד לאחר הלוויה, ענה ידידיה: "דווקא מתוך אותו שבר פרטי, זה הזמן להיכנס, זה הזמן להיכנס באויב, וזה הזמן לנצח את הניצחון המוחלט". לדברי אחיו, התשובה הזו נתנה לחיילים כוח רב בשבועות הלחימה הקשים.

ינון תיאר את ידידיה כמי שניחן בשקט פנימי ובחיוך תמידי, מפקד שראה תמיד את טובת האחר. הוא סיפר כי פעם אחת מצא ידידיה חייל שנרדם בעמדת שמירה. במקום להענישו, החליף אותו ידידיה בשמירה ואמר למפקד אחר שעבר במקום: "זה מה שצריך לעשות, וכשהחיילים שלי יהיה טוב, אז גם לי יהיה טוב".
המסר המרכזי שאחיו מבקש להעביר מדמותו הוא ראיית הטוב בכל דבר: "בסוף כשאנחנו מסתכלים על האחר, מה שידידיה עשה תמיד, להסתכל על האחר שיהיה לו טוב, אז בסוף זה מתגלגל וחוזר חזרה אלינו".

ידידיה, שגדל בישוב רבבה שבשומרון, נקבר באדמת השומרון אותה אהב ובה נהג לטייל. הוא הותיר אחריו משפחה וחברים שזוכרים אותו כגיבור שהקריב את חייו למען הגנת המדינה.
