שלושה עשר יום חלפו מאז החליט הבוס הגדול של רוסיה לפלוש לשכנתו אוקראינה, במה שהוגדר בתחילה באופן מעומעם "מבצע צבאי מיוחד". בישראל, למשל, כשניתן השם "מבצע", יש להניח כי לא מדובר בסדר גודל של מלחמה. אך מה שנכון כאן, לא כל כך נכון אצל פוטין.
"המבצע המיוחד" של רוסיה החל בשיא הכוח והוגבר עוד ועוד ככל שחלפו הימים. כוחות הצבא הרוסי פלשו לאוקראינה הקטנה משלוש חזיתות שונות – חבל דונבאס, מדרום ומחצי האי קרים, בלי רחמים – מהאוויר, מהים ומהיבשה.
17+
17+הפלישה הרוסית הבהילה את המערב
המערב אמנם צפה לאורך כל הדרך את כוונותיו של פוטין, אך הפלישה לאוקראינה שהחלה בשעות הבוקר המוקדמות וזכתה להשוואה הלא מחמיאה "כמו שעשו הנאצים בעלות השחר" מפיו של נשיא אוקראינה זלנסקי, הבהילה את המערב. ביידן התייצב וזקף את הקרדיט על הדיווח הראשוני: "הזהרנו אתכם מפני פלישה" אמר.
מאז, כאמור – שלושה עשר יום חלפו להם, והאוקראינים אמנם חבולים כמעט בכל חלקי גופם אך עדיין מצליחים לעמוד איתן אל מול המכונה הרוסית. באירופה ההערכות היו כי אוקראינה לא תצליח להדוף את הכוחות הרוסים, אליהם הצטרפו גם כוחות מצ'צ'ניה ובלארוס. ההודעה המיותרת מה של הנשיא ביידן בנאום לעולם שהועברה בשידור חי על כך שהוא לא מתכוון לערב את כוחות צבא ארה"ב במשבר, איששה את ההערכות כי אוקראינה ובירתה ייפלו לידי רוסיה, כצאן לטבח
תקיפה רוסית בחרסון
כאמור, בשטח הדברים נראו אחרת. על פי הדיווחים, הצבא הרוסי ספג מהלומות כבדות, וניסיונותיו להאיץ את ההשתלטות על הבירה נהדפו פעם אחר פעם. המורל של העם באוקראינה, על אף כמויות הפליטים הבלתי נתפסות – לא נמוך, אם כבר עולה ככל שעוברים הימים, הרבה בזכות העומד בראשם – הנשיא ולדימיר זלנסקי, שמגלה אומץ רב כדי להגן על המדינה.
17+שורה של סנקציות הוטלו על רוסיה ועל אזרחים רוסים בתגובה לפלישת הנשיא פוטין לאוקראינה. מעצמות המערב אמנם אינן מוכנות לשלוח חיילים להילחם בסכסוך אך ביקשו להפוך את פעולות הקרמלין לחסרות כוח עם עונשים כלכליים קשים. בעקבות הסנקציות, ערך הרובל הרוסי צנח, יוקר המחיה ברוסיה זינק, וחברות רבות הפסיקו להפיץ את מוצריהן או לתת שירות במדינה.
פוטין גם נאלץ להתמודד עם המספר שהכי קרוב לאפס אחוזי תמיכה בעולם כולו, בעיקר במדינות המערב כמובן. מאות הפגנות נערכות מידי יום ברחבי העולם, וגם כאן בישראל, כך שקשה לפספס במי העם במערב תומך. גם הממשלות החברות באו"ם הוכיחו זאת עם הודעת גינוי נרחבת מקיר אל קיר.
17+מלחמת תודעה
אך השאלה המעניינת כעת היא – מה חושבים ברוסיה על הפלישה? האם הבוס הגדול מקבל את התמיכה (ספק אם חוסר תמיכה היה מהווה "גיים צינג'ר" במשחק שלו), או שמא העם הרוסי איננו עיוור למצב? אינדיקציה מעניינת ניתן לקבל מהמדיניות של הקרמלין בכל הקשור למידע שהופץ על ידי המערב ובאמצעות פלטפורמות מערביות.
כך למשל החליט השלטון הרוסי לחסום ולהגביל רשתות חברתיות המאפשרות הזרמת מידע חופשי דוגמת פייסבוק וטוויטר, נוסף להגבלות וחסימות נוספות של כלי תקשורת מערביים במדינה. יש להניח שבקרמלין מנסים לשמר את "חוסר הידע" ולחפות על הניוז המערבי באמצעות הפצת מה שמוגדר על ידי המערב כפייק ניוז רוסי, ובכך לנתק את העם מזווית הראייה של המערב.
17+אסטרטג שיווקי בשם טימותי אש התייחס למצב ואמר כי "פוטין טעה בצורה מרהיבה בכל הסעיפים. אלפי אימהות רוסיות יתאבלו על אובדן בניהם. הרוסים יראו את רמת החיים שלהם יורדת ואת החסכונות שלהם נמסים". האם הם יודעים זאת?
אלפי רוסים שיצאו להפגין נגד מדיניות המשטר הרוסי, כנראה יודעים היטב ומבינים את המשמעות וההשלכות של המעשה. כשמדובר בתומכי אופוזיציה סביר להניח שגם אילולא הסנקציות החריפות שמאיימות לחרב את הכלכלה הרוסית לטווח הארוך, הם היו מתנגדים נחרצות למהלך החד צדדי של פוטין. כמובן בשלטון הרוסי לא רואים עין בעין את הבעת הדעה "הלא פופולארית" ועוצרים את המפגינים הרוסים בהמוניהם.
17+אולם בתקשורת הרוסית לא היה אזכור לאלפי המפגינים שנעצרו, או לרבים נוספים שיצאו לרחובות לתמיכה באוקראינה. לאחר הפלישה, שלח הקרמלין מכתבים לעשרה כלי תקשורת ברוסיה, והזהיר אותם שלא להשתמש במילים "פלישה", "מתקפה" או "הכרזת מלחמה" בסיקור שלהם.
תקיפת מתקן נפט בלוגנסק
נוסף לכך, עצומה רוסית שפורסמה באתר חדשותי בשם "צ'יינג'", חצתה כבר בשבוע שעבר את רף מיליון החתימות המצטרפות לקריאה של אזרחי רוסיה לסיים את המלחמה עם אוקראינה. גם אלכסיי נבלני, מבקר ידוע של הקרמלין שנמצא כעת בכלא, קרא לרוסים להמשיך במחאותיהם נגד "צאר מטורף בעליל".
17+מעבר להתנגדות הברורה של תומכי האופוזיציה לפלישה לאוקראינה, ישנם גם כמה אישי ציבור ברוסיה שהביעו את התנגדותם לפעולה. אחת מהם, אלנה קובלסקיה, לשעבר המנהלת האמנותית של התיאטרון והתרבות מיירהולד בבעלות המדינה, התפטרה מתפקידה בשבוע שעבר במחאה. בפוסט בפייסבוק היא כתבה: "אי אפשר לעבוד אצל רוצח ולקבל ממנו משכורת". גם בוריס לוין, שהיה יועץ בכיר של הנציג הרוסי בבנק העולמי, התפטר כמחאה. במייל ההתפטרות שלו כתב שהוא מוותר על חובותיו והביע סולידריות עם "אנשים באוקראינה ומפגינים אמיצים ברוסיה".
17+
17+מה באמת חושבים אזרחי רוסיה על המלחמה באוקראינה?
כדי לנסות להבין יותר את הלך הרוחות ברוסיה כלפי המלחמה, שוחחנו עם דניאל (שם בדוי), אזרח ישראלי המתגורר ברוסיה, שם יש לו בתי עסק שבנה בעשר אצבעות. בתחילה דניאל חשש לדבר, כמו אזרחים רבים אחרים שמעדיפים לא להכניס את ראשם לפוליטיקה בשל הרגישות הרבה בנושא, בייחוד לאור המדיניות של הקרמלין. לבסוף הוא נעתר והסכים לדבר תחת שם בדוי.
"אין פה אפשרות לדבר חופשי" אומר דניאל. "אף אחד לא יודע מה קורה. אני כאן רק כדי להציל את העסקים שלי". לדבריו, חצי מהמשרד שלו כבר הועבר לישראל, אך עדיין אין לו אפשרות לעזוב את המדינה. "הם ברחו שבוע שעבר. הבעיה, שהכסף ייגמר להם כבר בימים הקרובים". הסיבה אם תהיתם – לא משום שאין להם כסף אלא בעקבות חסימת השימוש של ענקיות האשראי מאסטרקרד וויזה.
דניאל מביע עצב על הדרך בה מונגש המידע בכלי התקשורת בישראל. לדבריו, "בתקשורת לא מסבירים מדוע פוטין עשה את כל הפעולה הזאת". הוא פורש בפנינו את משנתו של פוטין. "הרעיון שלו, אם תסתכל בעשר השנים האחרונות, הדבר שהכי מכעיס אותו זה ההתייחסות המוטעית של אוקראינה כלפי מלחמת העולם השנייה. כולם יודעים הרי שהרוסים ניצחו את המלחמה, ופתאום, "הקבוצות הנאציות" (שאת הגדרתן הוא יסביר בהמשך) כותבות שהן תמכו בכך שאוקראינה נהייתה עצמאית, על אף שאין בכך אמת".
17+"זלנסקי – בובה של המערב"
"ברוסיה, מראים ומסבירים לאנשים כל הזמן למה הם עושים את הפעולות הללו. מכעיס אותי שפוטין קורא לפעולה הזו "מבצע צבאי", במקום להגיד שמדובר במלחמה נגד הנאצים. מה שהוא עושה בעצם זה אנטי מיליטריזם כדי שלשלטון במדינה "הנאצית" לא יהיה נשק, וכך הם לא יוכלו לסכן את רוסיה". דניאל מוסיף ומסביר כי פוטין לפני תקופה ארוכה הגיע להבנה שזלנסקי הוא סך הכל בובה של ביידן והמערב "שפתאום רוצה להצטרף לנאט"ו ורוצה נשק גרעיני. הוא חושש מזה. הרצון הזה של זלנסקי הוא זה ששבר את גב הגמל מבחינת פוטין".
17+כדי להבין על איזה גמל מדובר, דניאל מסביר שראשית הסיפור בהסכם מינסק לשלום שנחתם כדי לעצור את המלחמה בחבל דונבאס שבאוקראינה לפני שמונה שנים. "המעצמות באירופה חתמו על ההסכם, והיו שם כללים ברורים לשני הצדדים מה צריך לעשות כדי שיהיה שלום. אף אחד בשנים הללו לא הצליח לקיים אפילו סעיף אחד מההסכמים האלה. אוקראינה רק אמרה "כן, כן" אבל לא השכילה לעשות דבר". למעשה, זו הסיבה שפוטין החליט להכריז בחודש שעבר על עצמאותם של מחוזות הבדלנים (תושבי אוקראינה פרו-רוסים בערים דוגמת דונייצק ולוגנסק).
17+נאציזם אוקראיני – מהו?
"פוטין סיפר ב-22 בפברואר על ההיסטוריה של רוסיה, של ברית המועצות, האימפריה הרוסית. מי שלט במי וכו', ממש העביר שיעור היסטוריה. אבל אף אחד בעולם לא טרח להסתכל על זה כי מי רוצה לשמוע את הסיפור על הרוסים" ציין דניאל. לדבריו, "פוטין הסביר איזה שטח שייך למי. בסיום דבריו אמר הנשיא "אם אתה לא תפסיקו עם האש, כל הדם שיישפך – יהיה על הידיים שלכם".
"בהתחלה פוטין עוד ניסה לדבר איתו, כאשר זלנסקי הבטיח שיעשה שלום. מהר מאד פוטין הבין שהוא לא מחליט שום דבר, ומאז הוא כבר לא רוצה להיפגש איתו. למרות שזלנסקי נפגש עם בכירים רוסים, פוטין עצמו מסרב להיפגש איתו". דניאל מוסיף כי "מאז שעלה השלטון החדש, הם כל הזמן מנסים לשנות את החוקים. מנסים להילחם בשפה הרוסית, אפילו ניסו להוציא חוק שחייב לדבר וללמוד רק באוקראינית. המצב הזה היה בלתי אפשרי. המלחמות בלוגנסק ודונייצק נגרמות מכך שהתושבים שם רוצים לחיות חיים עצמאיים ולהחליט באיזה שפה הם רוצים לדבר. יש שם צבא של "נאצים" ואף אחד לא מדבר על זה".
17+הסיפור של "הקבוצות הנאציות" באוקראינה הוא סיפור מעניין מאד, כפי שמתאר אותו דניאל. "יש בעיה, כולם חושבים שההגדרה של המילה "נאצים" היא שנאת יהודים. זה לא נכון". לדבריו, אמנם בגרמניה שנאת הנאצים וטיהור העם הייתה בעיקר כלפי העם היהודי, אך באוקראינה המצב לא כזה. "כפי שהגרמנים נהגו כלפי היהודים בשואה, כך נוהגים האוקראינים כלפי הרוסים" היטיב להסביר.
דוגמה מצוינת ליחסים העכורים בין המדינות, היא מפגש של רוסים ואוקראינים בחוץ לארץ. למשל, אם תטוסו לחוץ לארץ ותתקלו שם בישראלי, סביר להניח שתניחו את הדעות הפוליטיות או כל מונח אחר בסדר היום השסוע במדינה, ותחייכו אחד לשני, אולי גם תחליטו על יציאה משותפת. ספק רק אם תפעלו כך גם כאשר תתקלו בפלסטיני שלא ממש מחבב אתכם, או אתם אותו. הוא הנכון ליחסי אוקראינה ורוסיה. "יש שנאת עמים. אם רוסי יפגוש אוקראיני בחו"ל, ברגע שהאוקראיני יבין שמדובר ברוסי – הוא פשוט יסתובב וילך. השנאה באה מהצד שלהם".
17+החשש הזה מהסלידה של האוקראינים מהעם הרוסי כל כך עצום, עד כדי שאזרחים רוסים שנכנסו לשטחה של אוקראינה קודם פרוץ המלחמה, חוששים לצאת ממנה שוב לרוסיה כי הם לא יודעים מה יעשו להם בגבול. "מי שנכנס עם דרכון רוסי חושש. יש פחד להגיע לגבול" אומר דניאל. החשש הרוסי, לדבריו, קיים גם ברחבי העולם, בגלל המלחמה וההזדהות המערבית עם אוקראינה.
מינוי זלנסקי לנשיא – טריק אוקראיני
"שמעתי על מקרה בקפריסין, משפחה שהשתקעה במדינה בעסקי הייטק. שלחו את הילד ללמוד בבית ספר מקומי. המנהלת באה לילד ושאלה "מתי מעיפים אותו?". כשההורים ניסו להבין את פשר המקרה, הסבירה: "עוד כמה ימים ייתכן ונעיף אותו. לא נעים לנו שילמדו פה רוסים". אנשים ממוצא רוסי חוששים ללכת לחנויות, כי אולי לא ימכרו להם. חרם עולמי".
"הטריק הכי גדול של האוקראינים זה לבחור נשיא יהודי לאוקראינה. כך שתינתן התחושה שהם רחוקים מההגדרה הנאצית, כי הרי באוקראינה יש נשיא יהודי, האוליגרכים שם יהודים, אז בוודאי שאין בהם סממנים נאצים. פשוט לקחו בנאדם שהבינו במערב שהוא יודע לדבר ואנשים מאמינים לו, ועשו אותו נשיא מדינה".
17+לדבריו, מאז עלה פוטין לשלטון ברוסיה, כבר לא ניתן להיתקל ברחבי המדינה בהתנכלות "נאצית" ליהודים. "כשהייתי קטן קיבלתי מכות, קיללו אותי והשמיצו אותי רק בגלל שהייתי יהודי. אבל מאז שפוטין עלה לשלטון, אתה לא רואה את הדברים האלה. אין מלחמה ביהודים, רוסיה נקייה מהדברים האלה. ברוסיה לא תראה אדם עם קרחת וצלב קרס, למרות שפעם זה כן היה ככה. לא יודע אם זה דווקא בגלל פוטין, אבל זאת עובדה – מאז שהוא עלה לשלטון, זה הפסיק".
"לעומת זאת" מתרעם דניאל, "באוקראינה יש פסלים של סטפן בנדרה. הוא רצח יהודים! הייתי לפני מספר חודשים באוקראינה, ובערים אתה רואה בצידי הדרך פסלים שלו. איך ייתכן שממשלה, שבראשה יושב יהודי, מאפשרת לאנשים לשים כאלו פסלים?!".
17+סטפן בנדרה, במקרה ולא ידעתם, היה פעיל פוליטי לאומני באוקראינה. באופן מעניין במדינת האם שלו רואים בו כגיבור לאומי, ואף העניקו לו תואר "גיבור האומה" לפני למעלה מעשור (תואר שנשלל ממנו בהמשך בהחלטת ביהמ"ש). מנגד, רוסיה ופולין רואים בו כמשת"פ של הנאצים. "סלאבה אוקראינה", צמד המילים בהם משתמש הצבא באוקראינה במלחמה הזו, אלו בדיוק המילים איתם בנדרה הרג יהודים. אלו המילים בהן היה משתמש לפני שהיה נכנס לקרב" אומר דניאל בצער ומוסיף: "ועכשיו בישראל אנשים יהודים צועקים את המילים הללו ברחובות". דניאל מציין כי "הדרך לבאבי יאר, בתחילה נקראה "מוסקובסקי פרוספקט". לפני עשר שנים, אולי פחות, שינו באוקראינה את השם ל"סטפן בנדרה פרוספקט".
מי צודק?
אמש, טענה רוסיה לפתיחה של מסדרונות הומניטריים מהערים חרקיב ומריופול. מנגד טענו באוקראינה שהרוסים לא מאפשרים לאזרחים חפים מפשע להימלט. דניאל, מתנגד לדברים. "ברוסיה מראים שמי שלא אפשרו להם להימלט אלו בכלל כוחות הצבא האוקראיני. הם מבינים שאם הם ייצאו, הצבא ייכנס ויהרוס אותם. למעשה, הם משתמשים בבני אדם כמגן אנושי. ממש כפי שעושה החמאס כאן, ששמים רקטות בתוך ריכוזי אוכלוסיות".
17+דניאל רוצה להמשיך לדבר על המצב, אבל בשלב הזה הוא משתנק. "לא רציתי לדבר על זה, לא יודע למה אני מדבר איתך. אנשים ברוסיה בדיכאון מההתנהגות של העולם כלפיהם. לא מבין למה העולם לא מגיב לדברים אחרים שקורים במדינות אחרות, דברים גרועים. רק עכשיו כשרוסיה התחילה לעשות משהו, ישר עושים עליה חרם עמים. אנשים פשוט לא מבינים למה. זה לא פייר".
"אזרחים נכנסו לדיכאון מזה שהם רוסים"
"העם ברוסיה רואה את המלחמה. אנשים בהתחלה מאד חששו, ורצו ורוצים גם עכשיו שהמלחמה תיפסק" מציין דניאל. "למרות הכל, יש אנשים שרואים בפוטין כמנהיג שמגן על המדינה שלו". כששאלנו אותו על הסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות הפלישה של פוטין, כאלה שעשויות לחרב את האיזון הכלכלי במדינה, ניכר היה שהוא מבין את הדברים, אך עם זאת אמר כי ישנן חלופות. "הסנקציות יפגעו בכל העולם, לא רק ברוסיה. אם מותגים הפסיקו את ההפצה שלהם כאן, אני תמיד יכול להזמין אונליין. יש אפשרות למצוא פתרונות חלופיים".
דניאל ממשיך ומספר כי בהתחלה "מרבית האנשים היו נגד המלחמה, רצו שזה ייגמר מהר, היו אפילו כאלה שאמרו שהם לא רוצים להיות אזרחי רוסיה. נכנסו לדיכאון מזה שהם רוסים. אבל ככל שחולפים הימים, אנשים התחילו להבין מה קורה. יש כאלה שהם ניטרליים, ויש כאלה שאומרים שהוא צודק, שהוא מגן עלינו, ויש גם כאלה שמצדיקים אותו אבל טוענים שהיה צריך לעשות את זה אחרת".
17+"מנגד, ישנם כאלה שפשוט אומרים – אם לא מסכימים איתך (המערב עם פוטין), פשווט קום ולך. אל תישאר נשיא. אלפי אזרחים נהרגו במחוזות הבדלנים לאורך השנים. אפילו ילדים. יש מתקן לזכר של למעלה מ-100 ילדים שנהרגו שם. אבל מעולם לא היו סנקציות, כי כאן הלחימה הייתה כביכול בתוך אוקראינה".
מה התחושות שלך?
"עברתי בעשרת הימים האחרונים את כל השלבים. בהתחלה הייתי מפוחד. הפוזיציה שלי היא תמיד לעשות טוב לאנשים שאני מכיר. אף אחד לא יכול להגיד עלי מילה רעה, זה מה שסבא שלי לימד אותי, להיות אדם טוב וככה אני בכל תחום. ופתאום יום אחד אתה פותח את העיניים ומבין שכולם שונאים אותך, שנאה כזאת ורק בגלל שאני חי ברוסיה. בגלל שאני אזרח רוסי. אנשים אומרים לי תוציא פוסט, תצא לרחוב, תעשה משהו. לא מבינים שכאן זה לא עובד ככה. עם כל הכללים ברוסיה, אני אלך לכלא".
