החלטה דרמטית של המיליארדר אילון מאסק להגביל את מהירות החיבור של הגרסה הצבאית במערכת התקשורת הלוויינית סטארלינק, שעליה מסתמכים באופן קריטי כוחות אוקראינה, עוררה בהלה רבה בקייב ובלבול עמוק בתוך ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. כך חושף היום (רביעי) ה"וול סטריט ג'ורנל", בהסתמך על גורמים אמריקניים רשמיים ואנשים המעורים בפרטים.
ההגבלות, שנכנסו לתוקף ב-14 באוקטובר 2026, פגעו באופן קשה ביכולתם של כטב"מים אוקראיניים לבצע תקיפות וליירט איומים מהאוויר, ובקייב טוענים בתוקף כי כתוצאה מכך הצליחו טילים רוסיים לחמוק ממערכות ההגנה. במקביל, מתברר כי בבית הלבן התעוררה מחלוקת קשה סביב השאלה מי אישר את המהלך, והאם טראמפ עצמו היה מעורב באופן אישי בהחלטה.
רוביו: אוקראינה תקפה אוניות שנשאו נפט אמריקני
לפי הדיווח, מאסק הורה בשבוע שעבר להגביל את המהירויות שבהן ציוד צבאי אוקראיני יכול להמשיך להיות מחובר לרשת הלוויינית של סטארלינק. מדובר במערכת תקשורת חיונית המשמשת את הכוחות האוקראיניים בחזית, הן לצורך הפעלת כטב"מים התוקפים כוחות רוסיים והן להפעלת כלי טיס בלתי מאוישים המיועדים ליירוט איומים. ההגבלות החדשות הפכו חלק מהכטב"מים המשמשים לתקיפה וליירוט לכמעט בלתי שמישים, ועוררו דאגה מיידית ועמוקה בקרב מפקדים אוקראינים בשטח.
מייקל קופמן, מומחה למלחמה באוקראינה במכון קרנגי לשלום בינלאומי בוושינגטון, הסביר כי המגבלות ממשיכות לפגוע פגיעה קשה בפעילות המבצעית של הצבא האוקראיני: "הכוחות האוקראיניים ממשיכים להיות מוגבלים ביכולתם להפעיל כטב"מים לתקיפה וליירוט במהירות של 160 קמ"ש, בעוד שהחיבור הנוכחי מוגבל למהירות הנמוכה מ-130 קמ"ש, והמגבלות ממשיכות להכביד על פעולות התקיפה ועל מערך ההגנה האווירית של אוקראינה".
"זו תהיה טעות היסטורית": זלנסקי באזהרה לטראמפ על רקע המשבר
המשמעות המבצעית היא שכאשר כלי הטיס חוצים את מגבלות המהירות שנקבעו, הם מאבדים לחלוטין את החיבור הנדרש להפעלתם, דבר הפוגע במיוחד בכטב"מים מהירים שנועדו ליירט איומים או לפגוע במטרות רוסיות.
אחת השאלות המרכזיות שעולות מהתחקיר היא האם ההחלטה התקבלה ביוזמתו הבלעדית של מאסק, או שמא נעשתה בתיאום עם הנשיא טראמפ ובכירים נוספים בממשל. לפי שני גורמים המעורים בפרטים, טראמפ ומאסק שוחחו בטלפון על ההחלטה זמן קצר לאחר שההאטה בחיבור הפכה לפומבית, בזמן שהנשיא השתתף במסע בחירות בשבוע שעבר.
הסודות ממיאמי נחשפים: מה הוביל לקרע בין טראמפ לזלנסקי?
אחד המקורות טען כי השניים אף דנו בנושא קודם לכן, בטרם מאסק הורה להגביל את השירות. מנגד, גורמים אמריקניים אחרים טוענים כי מאסק פעל באופן חד-צדדי לחלוטין, וכי טראמפ מעולם לא הורה במפורש לנקוט צעדי ענישה נגד אוקראינה. אדם נוסף המעורה בפרשה הציג גרסה שונה לפיה מאסק שוחח עם כמה בכירים בממשל, ובהם טראמפ עצמו, טרם הטלת מגבלת המהירות.
הסתירות החדות בין הגרסאות הובילו לבדיקה בלתי רשמית בתוך הבית הלבן בניסיון להבין מי קיבל את ההחלטה ומה היה היקף מעורבות הממשל. בעיצומה של הסערה פנו נציגי חברת SpaceX לגורמים בבית הלבן בניסיון לגבש הבנה משותפת ומסר אחיד שלפיו החברה והממשל תיאמו ביניהם את המהלך מראש. אלא שהנשיא עצמו הציג בפומבי תמונה שונה לגמרי: ביום שני, כשנשאל טראמפ מי אחראי להאטת שירות סטארלינק באוקראינה, השיב: "אני לא יודע מי אחראי לכך, אבל הייתי רוצה לגלות".
שעות ספורות לאחר שנודע ברבים על ההגבלות, פרסם מאסק הודעה ברשת X שבה ייחס את האחריות להחלטות מסוג זה למערכת הביטחון האמריקנית ולנשיא עצמו: "כל מגבלה על מהירות או שימוש נקבעת על ידי הצבא האמריקני, ובסופו של דבר על ידי נשיא ארצות הברית". הצהרה זו עוררה שאלות קשות לנוכח הגרסאות הסותרות שהגיעו מהבית הלבן.
שר המלחמה האמריקני, פיט הגסת', התייחס לפרשה אתמול והכחיש בתוקף כי הפנטגון הורה לצמצם את הסיוע לאוקראינה: "לא משכנו שום דבר בחזרה", אמר לכתבים באו קלייר שבויסקונסין. עם זאת, הגסת' הדגיש כי סטארלינק היא מערכת המופעלת על ידי חברה פרטית, וכי ל-SpaceX יש סמכות מלאה לקבוע את תנאי השימוש בשירותיה: "לסטארלינק יש אפשרות לקבל החלטות בנוגע לתנאי השירות שלה… לא נתנו שום הנחיות או משהו מהסוג הזה". חברת SpaceX עצמה סירבה להגיב לפניות ה"וול סטריט ג'ורנל".
ההגבלות החדשות עוררו תגובה חריפה ודחופה מצד נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שהזהיר בפומבי כי אם השירות המלא לא יוחזר לאלתר, אזרחים וחיילים אוקראינים עלולים לשלם על כך בחייהם. בקייב טוענים כי ההגבלות שיתקו את יכולת הפעלת הכטב"מים המיועדים ליירוט טילים רוסיים, מה שאפשר לטילים רבים לחמוק ממערכות ההגנה ולפגוע במטרות.
טענות אלו הובילו לפניות דחופות של אוקראינה לממשל האמריקני ולחברת SpaceX כדי להבין את פשר ההגבלות ואת הסיכויים להסירן. דניס סייניק, הדיפלומט הבכיר של אוקראינה בוושינגטון, אמר ביום שלישי כי קייב עדיין ממתינה לתשובות רשמיות: "אנחנו עדיין ממתינים לתגובה הרשמית בעקבות המגעים עם הפנטגון ועם SpaceX ברמת ההנהגה, כדי להבין מה קרה, אבל גם כדי להבין אם החיבור כבר הוחזר או אם הוא יוחזר", ציין, והוסיף כי טרם התקבלה הבהרה האם מדובר בצעד זמני או בשינוי מדיניות מתמשך.
ברקע הפרשה עומדת מתיחות פוליטית ואישית גוברת בין טראמפ לזלנסקי, בעקבות תקיפות אוקראיניות נגד מתקני אנרגיה ובתי זיקוק בתוך שטחי רוסיה. בתקופה האחרונה תקפה אוקראינה מתקנים של תעשיית הדלק הרוסית כדי לפגוע ביכולת המימון והתפעול של המלחמה מצד מוסקבה, אך טראמפ הביע התנגדות נחרצת למהלכים אלו בטענה שהם מעלים את מחירי הדלק בעולם בדיוק כשהוא מנסה להוזיל את הסולר לקראת בחירות האמצע בארה"ב בנובמבר.
לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", גם מאסק הביע כעס רב על התקיפות הללו. ב-10 באוקטובר – ארבעה ימים בלבד לפני הטלת ההגבלות – סיפר טראמפ הזהיר את זלנסקי שלא לפגוע בבתי זיקוק רוסיים: "אמרתי לו: 'אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה לרוסיה, אבל אל תפגע בבתי הזיקוק, כי זו בעיה עולמית'. ומה הוא עושה? הוא הולך ופוגע בסולר. כדאי מאוד שהוא יפסיק עם זה, לעזאזל". מאסק שיתף מיד את דבריו של טראמפ ברשת X והוסיף מסר חריף: "זלנסקי הלך רחוק מדי".
ארבעה ימים לאחר מכן דיווחו מפעילי כטב"מים אוקראינים על אובדן גישה חופשית לסטארלינק, מה שיצר בקייב חשד מבוסס כי מדובר במהלך מכוון להפעלת לחץ עליהם בשל תקיפות מתקני האנרגיה. עם זאת, בעוד שטראמפ תולה את עליית מחירי הדלק באוקראינים, מרבית הכלכלנים סבורים שלמלחמה מול איראן הייתה השפעה גדולה בהרבה על שוקי האנרגיה.
המתיחות הקשה בין וושינגטון לקייב חורגת הרבה מעבר לפרשת סטארלינק. זלנסקי האשים לא מכבר כי ממשל טראמפ השהה והפסיק באופן זמני גם את העברת המודיעין האמריקני שסייע לכוחות אוקראינה לעקוב אחר שיגורי טילים רוסיים ולבצע תקיפות בעומק שטח האויב. הממשל האמריקני מצידו דחה את הטענות הללו על הסף.
מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר ביום שלישי לכתבים כי הדיווחים על הפסקת שיתוף המודיעין "אינן נכונות", אך יחד עם זאת הודה, לאחר ששוחח קודם לכן בטלפון עם זלנסקי, כי היחסים בין שתי המדינות שרויים במתיחות חריגה ביותר: "אין ספק" שהמתיחות גוברת, אישר רוביו. התפתחויות אלו מביאות את יחסי ארצות הברית ואוקראינה לנקודת הרתיחה הגבוהה ביותר מאז העימות הפומבי בחדר הסגלגל בשנה שעברה.
למרות המשבר החריף סביב אמצעי הקשר והסיוע הצבאי, המאמצים הדיפלומטיים להשגת הסדר סיום ללחימה נמשכים ברקע. אתמול הגיע זלנסקי לנורבגיה, שם נועד עם שליחו המיוחד של טראמפ, סטיב ויטקוף, לצד שני מנהיגים נוספים, כדי לדון בדרכים אפשריות להביא לסיום המלחמה. פגישה זו התקיימה כאמור בשיא השפל ביחסים ובעוד קייב דורשת הבהרות דחופות על עתיד התמיכה האמריקנית.
