שנה וחצי לאחר פרוץ המגיפה, בג"ץ הוציא צו על תנאי והורה לממשלה לנמק מדוע לא יוסר החיסיון מעל תמלילי ישיבות הממשלה והקבינט בנושא הקורונה. על פי ההחלטה, לממשלה ניתנה האפשרות להגיב עד לתאריך ה-11 בנובמבר, כאשר עליהם להסביר מדוע הוטל החיסיון ומדוע אין, לטענתם, למסור את תמלילי השיחות לעותרים.
את העתירה לבית המשפט הגישו עיתונאים, כלי תקשורת וארגונים שונים. התשובה תתייחס גם לישיבות הממשלה שעסקו בניהול משבר הקורונה וגם בדיוני ועדות השרים השונות, בהן קבינט הקורונה. נכון לעכשיו הפרוטוקולים חסויים ל-30 שנה.
כזכור, בחודש יוני פנה שר הביטחון בני גנץ לראש הממשלה נפתלי בנט וביקש ממנו "להסיר באופן מיידי את החיסיון מדיוני הקורונה". במכתב שהעביר גנץ הוסבר כי גנץ מבקש לחשוף את הפרוטוקולים בכדי שהציבור כולו יחשף לפעולות הקבינט, השרים והתנהלות שרי הממשלה. עוד ציין שר הביטחון כי אמון הציבור בהחלטות הממשלה נשחק בתקופת הקורונה, והוסיף כי ההדלפות מתוך דיוני הקבינט, אותן כינה "מגמתיות", מחריפות את אי האמון הציבורי.
עו"ד רחלי אדרי מנכ"לית התנועה לחופש המידע, שמובילה את המאבק לחשיפת דיוני הקורונה: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט והוצאת הצו על תנאי. משמעות הדבר היא כי התקבלה עמדתנו כי יש להתייחס לדיוני הקורונה כדיונים בעניין אזרחי בריאותי ולא כדיונים ביטחוניים. כעת, על המדינה יהיה להסביר מדוע אינה חושפת את הפרוטוקולים מהדיונים בעניין משבר הקורונה. התנועה לחופש המידע תמשיך להיאבק על ניהול האירוע בשקיפות מירבית לטובת קיום דיון ציבורי בריא וענייני בנושא".
