השופט בדימוס יוסף אלרון השיב היום (חמישי) לבג"ץ במסגרת הסערה סביב בחירת מבקר המדינה, וקרא לקיים לאלתר הצבעה שנייה לתפקיד. זאת, לאחר שבג"ץ ביטל את תוצאות ההצבעה הקודמת בטענה לפגיעה בעקרון החשאיות והורה על קיום הליך בחירה חדש. כעת, עם דרישתו של אלרון לקדם את ההצבעה, חוזרת שאלת בחירת מבקר המדינה למרכז סדר היום הציבורי והמשפטי.
המשבר הנוכחי החל בהצבעה הראשונה בכנסת, שבה קיבל אלרון תמיכה של 60 חברי כנסת, בעוד עורך הדין מיכאל ראבילו, מועמדה של הקואליציה ופרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, קיבל 57 קולות. מאחר שאף אחד מהמועמדים לא השיג את הרוב הנדרש, נערך סבב הצבעה שני ומכריע, שבו הצליח ראבילו להפוך את התוצאה ונבחר ברוב של 61 חברי כנסת, לעומת 57 קולות שקיבל אלרון.
הקפאת מינוי ראבילו מעוררת סערה: "לא לכבד את פסיקת בג"ץ"
אלא שלאחר ההצבעה הוגשו עתירות לבג"ץ, שבהן הועלו טענות לפגיעה בחשאיות ההליך, בין היתר בעקבות תיעוד פתקי הצבעה של חברי הכנסת בקואליציה. בית המשפט קיבל את העתירות, הוציא תחילה צו ביניים שהקפיא את המינוי, ובהמשך ביטל את תוצאות ההצבעה והורה על קיום הליך בחירה חדש.
כפי שדיווח אז כתבנו הפוליטי מוטי קסטל, הקואליציה החליטה להקפיא את הליך המינוי, בשל אי-הוודאות סביב האפשרות להשיג את הרוב הדרוש בהצבעה חוזרת, לצד המורכבות המשפטית שנוצרה בעקבות פסיקת בג"ץ.
ישראל ללא מבקר: המחיר הפוליטי שרה"מ נתניהו החליט לשלם
בתוך כך, עם סיום כהונתו של מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן, נותר מוסד מבקר המדינה ללא מבקר מכהן, וההערכות במערכת הפוליטית הן כי הליך הבחירה עשוי להידחות עד לאחר הבחירות הכלליות. כעת, דרישתו של אלרון לקיים הצבעה שנייה לאלתר מציבה מחדש את שאלת מינוי המבקר על הפרק, בעוד ההחלטה על המשך ההליך טרם התקבלה.
