accessibility-icon
share-icon
אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק
אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק

משתמשים בתחליפים לסוכר? המחקר הבא לא ממש לטובתכם

עמי חיים

עמי חיים

כח תשרי ה'תשפב (04.10.21)

0

like

0

dislike

ממתיקים מלאכותיים משבשים את התקשורת החיידקית במעי - כך נמצא במחקר ישראלי חדש | "המחקר שלנו אמור לעודד את תעשיית המזון להעריך מחדש את השימוש בממתיקים מלאכותיים"


יותר ויותר ממתיקים מלאכותיים השתלבו בתזונה שלנו כתחליף לסוכר במאכלים ומשקאות רבים. אולם, יתרונותיהם הבריאותיים לא נחקרו מספיק. כעת, צוות מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדק ומצא שממתיקים מלאכותיים שאושרו לשימוש, מפריעים לתקשורת בין חיידקית ועלולים לגרום לשינויים באוכלוסיית החיידקים במעיים – דבר שעלול לפגוע בתפקוד המעיים.

מהלך המחקר

החוקרים מהמעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית, במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהובלת פרופ׳ אריאל קושמרו וד"ר קרינה גולברג החליטו לבדוק שישה ממתיקים מלאכותיים שאושרו על ידי ה- FDA במטרה לספק מידע אודות השפעותיהם על גוף האדם. נמצא, שאף על פי שהממתיקים אינם פוגעים באופן ישיר בחיידקים, שלושה מתוך השישה פוגעים באופן משמעותי בתקשורת בין החיידקים, נתון שעלול להוביל לפגיעה באוכלוסיית החיידקים במעיים ואף לבעיות עיכול.

"העובדה שחיידקים מתקשרים זה עם זה כחלק מאורח החיים שלהם מאפשרת לנו להצביע על כך שממתיקים מלאכותיים משבשים את התקשורת הזו, דבר אשר עלול לשבש את היציבות של אוכלוסיות החיידקים במעי", אומרת החוקרת הראשית ד"ר קרינה גולברג.

maximize-image
"עלול להוביל לפגיעה באוכלוסיית החיידקים במעיים ואף לבעיות עיכול". ממתיקים מלאכותיים. צילום: שאטרסטוק
"לעודד את תעשיית המזון להעריך מחדש את השימוש בממתיקים מלאכותיים"

החוקרים בדקו גם תוספי מזון על בסיס חלבוני המכילים ממתיקים שהספורטאים צורכים באופן שוטף. החומרים שנבדקו היו: אספרטיים, סכרין, סוכרלוז, אשלגן אססולפאם וניאוטיים. אספרטיים, סוכרלוז וסכרין – נמצאו כמעכבים באופן משמעותי את תקשורת החיידקים. לפחות אחד מהשלושה נמצא בכל תוספי המזון שבדקו.

"רישום מדויק של ממתיקים מלאכותיים על גבי מוצרים נעשה בצורה מינורית, נתון המקשה להעריך את כמויות הממתיקים שמכיל כל מוצר. המחקר שלנו אמור לעודד את תעשיית המזון להעריך מחדש את השימוש בממתיקים מלאכותיים", ציין פרופ' אריאל קושמרו, ראש המעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

צוות המחקר כולל את: ויקטור מרקוס, אור שר, מרילו שגן, ברק הלפרן, טל בר, אסתי קרמרסקי-וינטר, ופרופ' רוברט מרקס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ׳ כרם טרלי מאוניברסיטת המזרח הקרוב בקפריסין ופרופ׳ נזמי עוזר מאוניברסיטת גרין אמריקאית בקפריסין.

עקבו אחרינו גם ב-Google News