הכל התחיל בימים האחרונים של שנת 2019. בית חולים בעיר ווהאן שבסין הודיע למרכז המקומי לבקרת מחלות ומניעתן על התפרצות מסתורית של דלקת ריאות חמורה, שאינה מושפעת מטיפול אנטיביוטי.
הסניף המקומי של המרכז לבקרת מחלות חשף כי קיים מקבץ של מקרי דלקת ריאות לא ידועים הקשורים לשוק מאכלי הים בעיר.
בתחילת ההתמודדות העולמית עם הקורונה, נמצא כי הרצף הגנטי של הנגיף שקיים אצל עטלפים תואם ב-96 אחוזים את הרצף הגנטי של הנגיף בבני האדם. לאחר מכן גם הואשמו הפנגולנים, שחולקים את המערות עם העטלפים.

במקביל, הופצו תיאוריות קונספירציה שדיווחו כי הנגיף 'ברח' ממעבדת בווהאן, אולם ארגון הבריאות העולמי חקר וקבע כי תרחיש כזה הוא "בלתי סביר ביותר". כך שנשארנו בעיקר עם האשמת העטפלים הסינים.
הרשויות הסיניות הודיעו על ההתפרצות המסתורית באופן רשמי לארגון הבריאות העולמי ביום למחרת. ב-8 בינואר כבר זוהו המקרים כנגיף קורונה חדש ורצף הגנום שלו פורסם.

בחשיפות תקשורתיות נטען כי היו ניסיונות שונים של השלטון הסיני להסתיר מידע על הנגיף בימיו הראשונים. הממשלה הסינית הכחישה את ההאשמות וטענה שפעלה בשקיפות ובמהירות להגנת האוכלוסייה החל מהרגע בו הבינה שמדובר במגפה.

במהלך חודש פברואר 2020 התחיל הנגיף להתפשט גם מחוץ לסין. במהלך חודש מרץ כבר עלה מספר המתים בארצות שאינן סין על המתים בסין. מוקדי ההתפשטות העיקריים היו אז איטליה, איראן וספרד.
הזרז הגדול
זוכרים איך פרצה הקורונה למרכז התודעה הישראלית? ספינת התענוגות "דיימונד פרינסס" נשמע לכם מוכר? אלפי נוסעים ואנשי צוות, בהם כ-15 ישראלים, נשארו תקועים על שתי ספינות לחופי יפן והונג קונג, אחרי שעשרה נוסעים אובחנו כחולים בקורונה.

גם המקרה הראשון בישראל הפך למפורסם: בעל חנות הצעצועים "הפיראט האדום" מאור יהודה, שחזר מאיטליה והתגלה אצלו הנגיף ב-27 בפברואר.
באותו היום גם פורסם כי קבוצת נוצרים צליינים מדרום קוריאה, שביקרו בישראל בין ה-8 ל-15 בפברואר, אובחנו כנשאים לאחר שחזרו לדרום קוריאה. בסוף פברואר היו בישראל 5,630 מבודדים.
אבל הזרז הגדול להתפרצות המגפה בישראל, לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, היו חגיגות ומסיבות פורים שנערכו ללא כל הגבלות וריחוק חברתי.
זה נראה כאילו עברו שנים מאז, אבל ב-14 במרץ, ימים ספורים בלבד לאחר פורים, הוחלט על סגירת כלל המשק, נסגרה מערכת החינוך ונאסרה התקהלות של למעלה מ-10 אנשים. בהמשך החודש הלכו והתהדקו ההגבלות שהגיעו לשיאן בליל הסדר. עברנו את פרעה, עברנו גם את זה – ביחד.

בחודש מרץ החלו להקים מחלקות מיוחדות לטיפול בקורונה. בבית החולים שיבא תל השומר הוכשר חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ בחולים קשים. כמו כן, משרד הביטחון הקים 'מתקני בידוד חוץ ביתיים' שעברו בסיוע פיקוד העורף הסבה ל"מלוניות בידוד". ב-20 במרץ דווח על הנפטר הראשון מהמגפה בישראל.
שנה לקורונה
בשנה האחרונה, בעקבות התפשטותו המהירה של הנגיף והקטלניות שלו, חוקרים רבים ברחבי העולם פינו מזמנם כדי לחקור את הנגיף. לפי מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, עד היום פורסמו יותר מ-74 אלף מחקרים העוסקים בנגיף – למעלה מפי שניים ממספר המאמרים שפורסמו על פוליו, כולרה או חצבת.

ההתמקדות של עולם המדע במגפה הזו, היא גם זו שהצליחה להקדים את האפשרות לייצר חיסון שבעזרת ה' יוציא את העולם מן המחלה האיומה.
