דלג לתוכן הראשי
צילום: ESA
צילום: ESA

אחרי שמונה שנים בחלל: החללית הגיעה לכוכב הלכת המסתורי

דסק C14
דסק C14

אחרי מסע של כ-9.7 מיליארד קילומטרים, המשימה האירופית-יפנית BepiColombo נערכת להיכנס למסלול סביב כוכב חמה, הקרוב ביותר לשמש • שתי גשושיות יחקרו את פני השטח, השדה המגנטי והקרח המסתתר במכתשיו • המשימה, שעלותה כ-1.6 מיליארד אירו, עשויה לפתור תעלומות מדעיות שמעסיקות חוקרים כבר עשרות שנים


לאחר יותר משמונה שנים של מסע בחלל, משימה מדעית שאפתנית של סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל היפנית הגיעה ליעדה: כוכב חמה, כוכב הלכת הקטן ביותר במערכת השמש והקרוב ביותר לשמש. כעת נערכים המדענים לרגע מכריע, שבו תנסה החללית להיכנס למסלול סביב כוכב הלכת, במהלך שעשוי לפתוח פרק חדש בחקר אחד העולמות הפחות מוכרים בסביבתנו הקוסמית.

צילום תקריב של מכתשי כוכב חמה מ-2024 | צילום: ESA

המשימה, הנקראת BepiColombo, שוגרה לחלל ב-20 באוקטובר 2018 ומאז עברה כ-9.7 מיליארד קילומטרים. ביום שבת הקרוב, 21 בנובמבר 2026, צפויים מנועי החללית לפעול במטרה להאט אותה ולאפשר לכוח המשיכה של כוכב חמה ללכוד אותה במסלול. אם התמרון יושלם בהצלחה, תהפוך BepiColombo למשימה השנייה בלבד בהיסטוריה שנכנסת למסלול סביב כוכב חמה, אחרי משימת MESSENGER האמריקאית של נאס"א.

למרות שכוכב חמה קרוב יחסית לכדור הארץ במונחים אסטרונומיים, ההגעה אליו נחשבת לאחד האתגרים המורכבים ביותר בתחום חקר החלל. הסיבה לכך היא דווקא קרבתו לשמש: חללית המתקרבת אליה צוברת מהירות בהשפעת כוח המשיכה העצום שלה, ועליה להאט במידה ניכרת כדי שלא לחלוף על פני כוכב הלכת ולהמשיך בדרכה. לצורך כך נדרשו מתכנני המשימה לבצע סדרה מורכבת של תמרוני כבידה סביב כדור הארץ, נוגה וכוכב חמה עצמו.

המשימה, שעלותה מוערכת בכ-1.6 מיליארד אירו, מורכבת משתי גשושיות מדעיות שפעלו עד כה כמערכת אחת. בתחילת דצמבר הן אמורות להיפרד זו מזו ולהיכנס למסלולים קוטביים שונים סביב כוכב חמה. הגשושית האירופית, Mercury Planetary Orbiter, תתמקד במיפוי פני השטח של כוכב הלכת, בניתוח הרכבו הכימי ובחקר המבנה הפנימי שלו. הגשושית היפנית, המכונה Mio, תתמקד בשדה המגנטי של כוכב חמה ובסביבת החלקיקים והגזים הדלילה המקיפה אותו.

נוכחות אנושית קבועה על הירח: פרויקט המיליארדים של נאס"א

10.11.26דסק החדשות C14

אחת התעלומות הגדולות שהמדענים מקווים לפתור נוגעת למבנהו הפנימי של כוכב הלכת. אף שקוטרו של כוכב חמה גדול רק בכ-50 אחוזים מקוטרו של הירח, מסתו גדולה פי ארבעה כמעט. החוקרים יודעים כי לכוכב הלכת יש ליבה מתכתית גדולה במיוחד ביחס לממדיו, אולם עדיין אין הסכמה מלאה כיצד נוצר המבנה החריג הזה.

תעלומה נוספת קשורה לקרח המים המצוי ככל הנראה במכתשים עמוקים סמוך לקטבים. למרות קרבתו הרבה לשמש, ישנם בכוכב חמה אזורים שאור השמש אינו מגיע אליהם כלל, ובהם עשויות להתקיים טמפרטורות נמוכות מספיק כדי לשמר קרח במשך תקופות ממושכות. המדענים מקווים לגלות מה מקורו של הקרח וכיצד הצליח להשתמר בסביבה הקיצונית. ואכן, מדובר בעולם של ניגודים חריפים במיוחד. בשעות היום הטמפרטורה על פני כוכב חמה עשויה להגיע לכ-450 מעלות צלזיוס, ואילו בלילה היא יכולה לצנוח לכ-180 מעלות מתחת לאפס. כוכב הלכת משלים סיבוב סביב צירו בכ-58.6 יממות ארציות, אך בגלל תנועתו סביב השמש, יממה שמשית אחת עליו נמשכת כ-176 ימים בכדור הארץ.

פרופסור אמה באנס מאוניברסיטת לסטר שבבריטניה, המשתתפת במשימה כבר כשני עשורים, תיארה את ההתרגשות בקרב צוותי המחקר לאחר שנות ההמתנה הארוכות. לדבריה, מדובר במשימה מורכבת במיוחד, שתאפשר לבחון את ההרכב הכימי של פני כוכב הלכת באמצעות מכשירים מדעיים מתקדמים.
גם פרופסור גראינט ג'ונס, המדען המוביל של הפרויקט מטעם סוכנות החלל האירופית, הביע ציפייה לתוצאות. שתי הגשושיות מצוידות במצלמות ובמכשירי מדידה שיאפשרו לחקור את פני השטח, השדה המגנטי, המבנה הפנימי והאטמוספרה הדלילה של כוכב חמה. בין היתר, ישמש מכשיר לייזר למדידת צורתו של כוכב הלכת, בעוד מכשירים אחרים יבחנו את החומרים המצויים בסביבתו.

הגשושית שנמצאת 25.9 מיליארד ק"מ מכדור הארץ ועדיין משדרת

18.11.26רפאל לוי

עם זאת, המדענים יידרשו להתאזר בסבלנות גם לאחר הכניסה למסלול. הגשושיות צפויות להיפרד בדצמבר, אך הפעילות המדעית הסדירה שלהן אמורה להתחיל רק באפריל 2027, לאחר השלמת הבדיקות וההכנות הנדרשות.
על פי התכנון, החלליות יפעלו סביב כוכב חמה במשך כמה שנים ויאספו מידע רב על התפתחותו ועל התנאים השוררים בו. בסיום חייהן המבצעיים, לאחר שמאגרי הדלק יתרוקנו ומסלוליהן ידעכו, הן צפויות לפגוע בפני השטח של כוכב הלכת.
בכך תסתיים אחת ממשימות חקר החלל המורכבות שבוצעו עד כה, אך המידע שיישלח לכדור הארץ עשוי להעסיק מדענים עוד עשרות שנים.