נשירת שיער היא תופעה שמטרידה מיליוני אנשים, ורבים פונים לתוספי תזונה בתקווה לשמור על שיער מלא, חזק ובריא. אחד הרכיבים הפופולריים ביותר במוצרים האלה הוא ביוטין, המוכר גם כוויטמין B7. אלא שלצד התקווה לשיער שופע יותר, נטילת כמויות גדולות ממנו עלולה ליצור בעיה רפואית משמעותית: שיבוש תוצאות של בדיקות דם, לעיתים כאלה שנועדו לזהות מצבים מסכני חיים.
לדברי מומחים ששוחחו עם ה"ניו יורק פוסט", מדובר בסיכון בטיחותי שלא תמיד מקבל את תשומת הלב הראויה. ביוטין נמצא באופן טבעי במזונות כמו בשר, עוף, חלמונים, אגוזים, בטטה ואבוקדו, אך ניתן לצרוך אותו גם באמצעות כדורים וסוכריות גומי המשווקים כתוספים לחיזוק השיער והציפורניים. הבעיה היא שבחלק מהתוספים קיימים מינונים גבוהים במיוחד של ביוטין – בין 5,000 ל-10,000 מיקרוגרם. זאת לעומת הכמות היומית המומלצת למבוגרים, שעומדת על כ-30 מיקרוגרם בלבד. מכיוון שמדובר בתוסף שנמכר ללא מרשם, רבים מניחים שהוא בטוח לחלוטין ומתחילים ליטול אותו בלי להתייעץ עם רופא או רוקח.
איך התוסף משפיע על בדיקות הדם?
חלק מבדיקות הדם מבוססות על תהליך כימי שבו נעשה שימוש בביוטין כדי למדוד את רמותיהם של חומרים שונים בדם. כאשר הגוף מכיל כמות גדולה של הוויטמין בעקבות נטילת תוספים, הוא עלול לשבש את התהליך ולגרום לתוצאות להיראות גבוהות או נמוכות מכפי שהן באמת.
המשמעות עלולה להיות קריטית: תוצאה שגויה עשויה להצביע על מחלה שאינה קיימת, או לחלופין להסתיר בעיה רפואית אמיתית. במקרים כאלה, רופאים עלולים לשנות מינון של תרופה שלא לצורך, להעניק טיפול שאינו מתאים או לעכב טיפול שהמטופל זקוק לו. אחת הדוגמאות המדאיגות ביותר נוגעת לבדיקת טרופונין – חלבון שנמדד בדם ומשמש לסיוע באבחון התקף לב. נטילת מינונים גבוהים של ביוטין עלולה לגרום לתוצאה נמוכה באופן שגוי, ובכך להקשות על זיהוי התקף לב ולעכב את האבחון והטיפול.
גם בדיקות של בלוטת התריס עלולות להיות מושפעות. הביוטין עשוי לגרום לתוצאה נמוכה באופן שגוי של ההורמון TSH, לצד תוצאות גבוהות באופן שגוי של הורמוני בלוטת התריס T3 ו-T4. שילוב כזה עלול ליצור רושם מוטעה של פעילות יתר של בלוטת התריס.
רשימת הבדיקות שעלולות להשתבש כוללת גם בדיקות הקשורות לרמות ויטמין D, לוויסות הסידן ולהורמוני מין. לפי המומחים, ההשפעה עשויה להגיע גם לבדיקות לאיתור זיהומים כמו דלקת כבד נגיפית מסוג B ו-C ועגבת, וכן לבדיקות המשמשות לסינון ולמעקב אחר סוגים מסוימים של סרטן, בהן בדיקת PSA הקשורה לסרטן הערמונית.
עם זאת, חשוב להדגיש שלא כל בדיקות הדם מושפעות מהביוטין. ספירת דם מלאה (CBC), למשל, ורבות מהבדיקות המטבוליות הבודקות בין היתר את תפקודי הכליות והכבד ואת רמות המלחים בגוף, בדרך כלל אינן מבוססות על שיטות מדידה הרגישות לביוטין.
מה חשוב לעשות לפני בדיקת דם?
המומחים ממליצים להתייעץ עם איש מקצוע רפואי לפני שמתחילים ליטול תוסף ביוטין, ולעדכן את הרופא במינון המדויק אם כבר נוטלים אותו. לדברי אחת המומחיות, כאשר מדובר בצריכה של פחות מ-1,000 מיקרוגרם ביום, צפויה בדרך כלל השפעה מועטה על הבדיקות, אך גם במקרה כזה חשוב לדווח על נטילת התוסף.
באשר להפסקת השימוש לפני בדיקת דם, ההמלצה הכללית היא להמתין לפחות שמונה שעות בין נטילת הוויטמין לבין לקיחת הדם. עם זאת, לדברי המומחית, המתנה של 72 שעות עדיפה. משך הזמן הנדרש עשוי להשתנות בהתאם למינון ולסוג הבדיקה, ולכן כדאי לקבל הנחיה מהצוות הרפואי.
יש גם הסתייגות חשובה במיוחד: במקרה של חשד למצב חירום רפואי, אין להמתין עד שהביוטין יתפנה מהגוף. יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי ולעדכן את הצוות על נטילת התוסף.
האם הביוטין באמת מסייע לצמיחת השיער?
לצד הסיכון האפשרי, עולה גם השאלה עד כמה התוסף אכן מועיל. לדברי המומחים, אף שהביוטין משווק במשך שנים כפתרון לשיער דליל ולציפורניים שבירות, אין כיום ראיות משכנעות לכך שנטילת כמויות נוספות שלו מסייעת לצמיחת השיער אצל אנשים שאינם סובלים ממחסור בו.
מחסור אמיתי בביוטין נחשב נדיר בקרב אנשים שמקפידים על תזונה רגילה ומאוזנת. לכן, נטילת מינונים גבוהים ללא צורך רפואי לא בהכרח תעניק את התוצאה המקווה, אך בהחלט עלולה לסבך את פענוחן של בדיקות דם בעתיד.
בעקבות החשש, ישנם כיום גם תוספים לעידוד צמיחת השיער שאינם מכילים ביוטין. עם זאת, המסר המרכזי של המומחים הוא שלא כדאי להתמקד רק בתוסף כזה או אחר: במקרה של נשירת שיער, חשוב קודם כול לברר מה הגורם לה ולהתאים את הטיפול בהתאם.
