מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "סיינס טרנסליישנל מדיסין" חושף דרך מפתיעה להשפיע על פעילות המוח בזמן השינה: באמצעות השמעת צלילים קצרים ומתוזמנים הצליחו חוקרים להגביר את זרימת הנוזל שמסייע בפינוי פסולת מהמוח. הממצאים, שפורסמו במסגרת מחקר שנערך על 14 משתתפים בריאים, עשויים לפתוח בעתיד אפשרויות חדשות לשמירה על בריאות המוח ולהתמודדות עם מחלות כמו אלצהיימר ודמנציה.
בזמן שאנחנו נרדמים, המוח אינו מפסיק לעבוד. להפך, במהלך השינה מתרחשים בו תהליכים חשובים שמסייעים לו להתאושש מפעילות היום ולהתכונן ליום הבא. אחד התהליכים הללו הוא פינוי פסולת באמצעות נוזל המוח והשדרה. מדובר בנוזל טבעי שמקיף את המוח ואת חוט השדרה, ובין היתר מסייע להגן עליהם ולסלק חומרים שהצטברו.
במהלך השינה הנוזל נע בגלים, וזרימתו קשורה לפעילות החשמלית של המוח. התהליך חשוב במיוחד משום שחלק מהחומרים המצטברים במוח, ובהם חלבונים הנקראים עמילואיד וטאו, קשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר.
מחקרים קודמים מצאו כי שיבושים בזרימת הנוזל קשורים גם למחלות ניווניות נוספות, ובהן פרקינסון. אלא שעד כה לא היה ברור אם אפשר להשפיע באופן ישיר על זרימת הנוזל, ובכך לחזק את מנגנון הניקוי הטבעי של המוח.
כדי לבדוק את האפשרות הזאת, צוות חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ומאוניברסיטת בוסטון ערך ניסוי בהשתתפות 14 מבוגרים בריאים, בני 18 עד 52. המשתתפים התבקשו להירדם בתוך מכשיר אולטרה-מגנטי לדימות תהודה מגנטית, שאפשר לחוקרים לעקוב אחר תנועת הנוזלים במוחם בזמן אמת. במקביל, הם חבשו כובעים מיוחדים המצוידים בחיישנים למדידת הפעילות החשמלית במוח.
במהלך הניסוי השמיעו החוקרים צלילים קצרים מסוג "רעש ורוד". זהו רעש הדומה לרעש לבן, אך בעל צליל עמוק ורך יותר, המזכיר במידה מסוימת רעש של גשם או זרימת מים. החידוש לא היה בעצם השמעת הצלילים, אלא בתזמון שלהם. החוקרים ידעו שבמהלך שלבים מסוימים של השינה מופיעים במוח גלים חשמליים איטיים, הקשורים גם לזרימת הנוזל. לכן הם השמיעו את הצלילים בדיוק ברגעים שבהם הגלים הללו הגיעו לשיאם. התוצאות הראו כי השמעת הצלילים בתזמון הנכון חיזקה את הגלים החשמליים במוח, ובמקביל הגדילה את עוצמת גלי הנוזל.
"מצאנו שהצלחנו להגדיל את גלי זרימת נוזל המוח והשדרה במהלך השינה, ולמיטב ידיעתנו לא הייתה עד היום שיטה שאפשרה לעשות זאת", הסבירה החוקרת לורה לואיס מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. לדבריה, מדובר בתגלית משמעותית משום שהיא מוכיחה שקיים קשר ישיר בין הפעילות החשמלית האיטית של המוח בזמן השינה לבין תנועת הנוזל. עד כה החוקרים ידעו ששני התהליכים מתרחשים במקביל, אך לא היה ברור אם שינוי בפעילות החשמלית יכול להשפיע על זרימת הנוזלים.
אחת התקוות המרכזיות של החוקרים היא שבעתיד ניתן יהיה להשתמש בשיטה כדי לסייע במניעת הצטברות חומרים מזיקים במוח. ג'ושוע לוויט, מהנדס מוח שהיה בעבר חוקר באוניברסיטת בוסטון ובמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, הסביר כי פינוי הפסולת מהמוח חשוב במיוחד בהקשר של אלצהיימר וסוגים נוספים של דמנציה.
לדבריו, מחלות אלה קשורות בין היתר להצטברות חלבונים כמו עמילואיד וטאו, ולכן שיפור מנגנון הפינוי עשוי לסייע בצמצום ההצטברות שלהם. האפשרות הזאת מעוררת עניין משום שמדובר בשיטה שאינה דורשת ניתוח או החדרת מכשירים לגוף. אם יעילותה תוכח, ייתכן שניתן יהיה להשתמש בעתיד בצלילים מתוזמנים כדי להשפיע על פעילות המוח במהלך השינה.
עם זאת, חשוב להבחין בין מה שהחוקרים הצליחו להוכיח לבין מה שהם מקווים לגלות בהמשך. המחקר הנוכחי הראה שאפשר להגביר את זרימת הנוזל במוח, אך לא בדק אם הפעולה אכן מסלקת יותר פסולת, משפרת את הזיכרון או מפחיתה את הסיכון להתפתחות מחלות.
השלב הבא של המחקר יהיה לבחון את השיטה בקרב אוכלוסיות נוספות, ובהן מבוגרים, אנשים הסובלים מהפרעות שינה וחולים במחלות ניווניות של מערכת העצבים. החוקרים מקווים להבין האם הגברת זרימת הנוזלים משפיעה גם על תפקוד המוח בטווח הארוך, ואם אפשר להשתמש בה כדי להאט תהליכים הקשורים להזדקנות.
"כעת, כשהצלחנו להגביר את זרימת הנוזל במהלך השינה אצל מבוגרים בריאים, אנחנו נרגשים לבחון את הטכנולוגיה גם באוכלוסיות קליניות ולראות אילו השפעות נוכל להשיג", אמרה לואיס. אם המחקרים הבאים יוכיחו שהשיטה אכן מסייעת לפינוי חומרים מזיקים, ייתכן שבעתיד השינה לא תהיה רק הזמן שבו הגוף והמוח נחים, אלא גם הזדמנות לשפר באופן פעיל את בריאות המוח באמצעות צלילים המושמעים בתזמון מדויק.
