דלג לתוכן הראשי
נוצר באמצעות בינה מלאכותית
נוצר באמצעות בינה מלאכותית

"קסם אפל" בטבע: הפטרייה שמסתירה שילוב כימי חסר תקדים

אפרת ברינר
אפרת ברינר

מדענים גילו לראשונה פטרייה שמייצרת שני חומרים שונים לחלוטין: האחד גורם להזיות, והשני הוא רעלן מסוכן שנמצא בפטריות הקטלניות בעולם • התגלית המפתיעה, שזכתה לכינוי "פטריית הקסם האפלה", עשויה לשנות את מה שידענו על פטריות בר • החוקרים מזהירים: גם פטרייה שנראית כמו פטריית הזיה עלולה להכיל רעל מסוכן


מדענים מארצות הברית גילו לראשונה פטרייה שמכילה גם חומר הגורם להזיות וגם רעלן ממשפחת החומרים המצויים בכמה מהפטריות הקטלניות בעולם. התגלית, שפורסמה בכתב העת המדעי "Current Biology", הפתיעה את החוקרים משום שעד כה לא נמצאה פטרייה שמייצרת את שני סוגי החומרים הללו יחד. הפטרייה, שנקראת "Galerina indica", זכתה לכינוי "פטריית הקסם האפלה", וכעת מנסים המדענים להבין מדוע היא מייצרת שילוב כה יוצא דופן.

פטריות | צילום: קנבה

בעולם קיימים אלפי סוגים של פטריות, וחלקם נראים דומים מאוד זה לזה. יש פטריות שאפשר לאכול, אחרות רעילות, ויש גם כאלה שמכילות חומרים המשפיעים על פעילות המוח וגורמים להזיות. אחת הפטריות המסוכנות ביותר היא פטריית "כובע המוות", המכילה רעלנים שעלולים לגרום להרעלה קשה ואף למוות. מנגד, קיימות פטריות המכונות "פטריות קסם", שמכילות חומר בשם פסילוסיבין, המשפיע על התודעה ועלול לגרום לשינויים בתחושה ובתפיסת המציאות.

עד לאחרונה, מדענים לא הכירו פטרייה שמייצרת גם פסילוסיבין וגם את הרעלנים המסוכנים המכונים אמטוקסינים. אלא שמחקר חדש חשף פטרייה שמסוגלת לייצר את שניהם. "כשחיברנו את הממצאים שלנו, אישרנו שראינו את שני החומרים", סיפר החוקר אנדרו קוניק מאוניברסיטת הרווארד, שערך את המחקר בתקופת לימודיו באוניברסיטת פלורידה. "בקושי יכולתי להאמין לזה. ידענו שזה אפשרי, אבל ניסינו לא להתרגש יותר מדי עד שנבצע בדיקה יסודית יותר", הוסיף.

פטריות | צילום: קנבה

הפטרייה, Galerina indica, התגלתה לראשונה בהודו לפני יותר מעשור. אולם רק לאחר שחוקרים בחנו דגימות שנמצאו באזורי ביצות בפלורידה, הם הבינו עד כמה היא יוצאת דופן. הפטריות נמצאו על גזע דקל מכוסה טחב. המדענים אספו דגימות ובדקו את החומרים שהן מייצרות, לצד בדיקה של החומר הגנטי שלהן. התוצאות הראו שהפטרייה מכילה גם את החומר הפסיכדלי פסילוסיבין וגם רעלנים מסוג אמטוקסינים.

הפטרייה משתייכת למשפחת פטריות הכוללת גם מינים רעילים במיוחד, שחלקם מוכרים בכינויים מאיימים כמו "פעמוני הלוויה". עם זאת, החוקרים מדגישים כי עדיין לא ידוע אם כמות הרעלנים בפטרייה שהתגלתה מספיקה כדי לגרום להרעלה קטלנית בבני אדם.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

אחת השאלות המסקרנות ביותר במחקר היא כיצד התפתחה פטרייה שמייצרת שני חומרים שונים כל כך. בדרך כלל, יצורים חיים יורשים את התכונות הגנטיות שלהם מהוריהם. אלא שבמקרה הזה, החוקרים מצאו סימנים לתהליך נדיר שבו חומר גנטי עובר בין יצורים שאינם הורה וצאצא.

כדי להסביר אותו בפשטות, אפשר לדמיין מצב שבו שני אנשים לוחצים ידיים, ובמהלך לחיצת היד חלק מה-DNA של אחד מהם עובר לאחר והופך לחלק מהחומר הגנטי שלו. "העברה אופקית של גנים היא כמו מצב שבו אנחנו לוחצים ידיים וחלק מה-DNA שלי משתלב בגנום שלך", הסביר החוקר ברין דנטינגר מאוניברסיטת יוטה.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

לפי החוקרים, נראה שאבותיה של הפטרייה כבר ידעו לייצר את הרעלנים המסוכנים, ובהמשך רכשו גם את היכולת לייצר את החומר הגורם להזיות. הם מצאו עדויות לכך שיכולת ייצור הפסילוסיבין נרכשה בדרך דומה גם בענף אחר של אותה קבוצת פטריות.

התשובה לשאלה הזאת עדיין אינה ידועה. אחת ההשערות היא שהחומרים השונים מסייעים לפטרייה להגן על עצמה מפני בעלי חיים שמנסים לאכול אותה. ייתכן שהרעלנים מרתיעים בעלי חיים מסוימים, בעוד החומרים המשפיעים על מערכת העצבים מספקים הגנה מסוג אחר.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

אלא שהמדענים עדיין אינם יודעים בוודאות מדוע פטריות מייצרות פסילוסיבין מלכתחילה, וגם תפקידם המדויק של הרעלנים בטבע אינו ברור לחלוטין. "אנחנו עדיין לא מבינים לגמרי מדוע פטריות מייצרות פסילוסיבין", אמר קוניק. "זה מה שהופך את הגילוי של 'פטריית הקסם האפלה' למעניין כל כך. מדוע שפטרייה תייצר את שני החומרים האלה, ואיזה יתרון זה מעניק לה בטבע?".

לצד החשיבות המדעית, החוקרים מצביעים גם על אזהרה הנוגעת לאיסוף פטריות בר. חלק מפטריות ההזיה משנות את צבען לכחול כאשר לוחצים עליהן או פוגעים בהן. בשל כך, יש מי שמשתמשים בהופעת הצבע הכחול כסימן לזיהוי פטריות שמכילות פסילוסיבין. אלא שהפטרייה החדשה מוכיחה שהסימן הזה עלול להטעות. החוקרים גילו שגם Galerina indica משנה את צבעה לכחול בעקבות מגע או פגיעה, אף שהיא מכילה גם רעלנים מסוכנים. כלומר, הופעת צבע כחול אינה מעידה שהפטרייה נקייה מרעלנים.

אילוסטרציה | צילום: קנבה

"מנקודת מבט של בריאות הציבור, הממצא שלנו מזהיר מפני ההנחה ששינוי צבע לכחול מעיד על כך שפטרייה המכילה חומר פסיכדלי אינה מכילה גם אמטוקסינים", כתבו החוקרים. לדבריהם, התגלית ממחישה עד כמה מסוכן להסתמך על סימנים חיצוניים בלבד כדי לקבוע אם פטריית בר בטוחה לצריכה. המחקר החדש פותח כיוון נוסף להבנת האופן שבו פטריות מפתחות חומרים שונים, ומעלה שאלה מסקרנת במיוחד: כמה פטריות נוספות בטבע מסתירות שילובים כימיים שהמדע עדיין לא גילה?