שופטי משפט נתניהו קבעו היום (חמישי) כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תידרש להתייצב בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום רביעי הבא, 18 בנובמבר, בשעה 09:30, לדיון מיוחד שיעסוק באפשרויות להמשך ניהול המשפט וקידומו בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ההחלטה התקבלה למרות התנגדותה של היועמ"שית להגעה לאולם, ולאחר שהשופטים קבעו כי יש חשיבות לנוכחותה האישית ולשיח ישיר עמה.
בהחלטה שעליה חתומים שלושת שופטי ההרכב, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, הובהר כי מטרת הדיון היא לבחון עם נציגיהם המוסמכים של הצדדים אפשרויות שונות הנוגעות להמשך ההליך הפלילי. "עניינה של החלטה זו, בקביעת דיון שתכליתו לבחון עם הנציגים המוסמכים של הצדדים, אפשרויות שונות הנוגעות לאופן ניהולו של ההליך וקידומו, בכל הנוגע למר נתניהו", כתבו השופטים.
חרף התנגדותה: שופטי נתניהו מורים ליועמ"שית להתייצב במשפט
בהחלטתם התייחסו השופטים לעמדתה של בהרב-מיארה, שהועברה לבית המשפט באמצעות נציגי הפרקליטות, ולפיה אין צורך בהתייצבותה האישית. "שקלנו את האפשרות לזמן לדיון כזה את היועצת המשפטית לממשלה. נמסר לנו כי לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה שקלה בדבר, היא סבורה שאין מקום להתייצבותה, וכי היא סומכת בהקשר זה על נציגי המאשימה המופיעים בתיק", נכתב בהחלטה.
אלא שהשופטים לא קיבלו את עמדתה וקבעו כי דווקא בשל אופי הדיון המתוכנן יש חשיבות לנוכחות הגורם הבכיר העומד בראש מערכת התביעה הכללית. "לאחר ששקלנו עמדה זו, הגענו למסקנה כי יש בכל זאת ערך מוסף בהתייצבותה של היועצת המשפטית עצמה", הבהירו חברי ההרכב.
המהלך החריג של שופטי נתניהו – והקשר ליועמ"שית
השופטים אף הסבירו מדוע אינם מסתפקים בנוכחותם של הפרקליטים המנהלים את התיק: "הטעם לכך הוא שעל מנת לקיים דיאלוג דו צדדי תכליתי, להערכתנו יש צורך בכך שהגורמים האחראים לקבלת ההחלטות, יוכלו לשמוע את הדברים במישרין ולהתייחס אליהם במידת הצורך".
בהמשך להחלטה קבעו השופטים את המועד המדויק להתייצבותה של היועמ"שית: "לפיכך, נקבע בזה כי דיון במעמד היועצת המשפטית יתקיים ביום רביעי 18.11.2026 בשעה 09:30". עוד נקבע כי "במידת הצורך תישקל אפשרות לקיים את הדיון בדלתיים סגורות". משמעות הדברים היא שבית המשפט הותיר לעצמו את האפשרות לקיים את השיח ללא נוכחות קהל ותקשורת, אם ימצא שהדבר נדרש לצורך הדיון.
הפרקליטות מתנגדת להופעת היועמ"שית במשפט נתניהו – זה התירוץ
ההחלטה מגיעה לאחר שבמהלך הדיונים האחרונים במשפט נתניהו עלתה האפשרות לקיים שיח ישיר עם היועצת המשפטית לממשלה, בין היתר בעקבות בקשות שהעלו סנגורי ראש הממשלה ובני הזוג אלוביץ'. הסנגורים ביקשו שהדיון יתקיים בהשתתפות הגורם הבכיר המוסמך לקבל החלטות מטעם התביעה, על רקע סוגיות שעלו במהלך המשפט, לרבות עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט.
בדיון קודם הבהיר השופט עודד שחם כי ההרכב כבר שקל אפשרות דומה מיוזמתו, עוד לפני שההגנה העלתה את הבקשה. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן אף ציינה כי במשפט מתרחשים דברים חריגים שאינם מאפיינים הליכים פליליים רגילים. מנגד, הפרקליטות טענה כי נציגיה המופיעים בבית המשפט מוסמכים לפעול בשם היועצת המשפטית לממשלה, וכי אין צורך בהתייצבותה האישית לצורך העברת עמדות או קבלת החלטות.
