התפתחות חריגה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו: שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים הורו היום (חמישי) ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להתייצב לדיון בנוגע להמשך ניהול המשפט, חרף התנגדותה למהלך. ההוראה מגיעה יממה בלבד לאחר שהפרקליטות הודיעה כי היועמ"שית אינה מתכוונת להגיע לבית המשפט, בטענה שצוות התביעה הבכיר מוסמך לייצג את עמדתה. ברקע עומדות הסוגיות שעלו במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, לצד שאלות הנוגעות להמשך ניהול ההליך הפלילי.
בהחלטה שניתנה היום, קבעו שופטי משפט נתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, כי יש לקיים דיון במעמד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בנוגע לאופן ניהולו של ההליך הפלילי וקידומו. ההחלטה התקבלה לאחר שהיועמ"שית הביעה התנגדות להתייצבותה בבית המשפט, והבהירה באמצעות הפרקליטות כי אינה רואה מקום להגעתה.
בכתב ההחלטה נכתב כי: "עניינה של החלטה זו, בקביעת דיון שתכליתו לבחון עם הנציגים המוסמכים של הצדדים, אפשרויות שונות הנוגעות לאופן ניהולו של ההליך וקידומו, בכל הנוגע למר נתניהו".
השופטים התייחסו במפורש לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה ולסירובה להגיע לדיון: "שקלנו את האפשרות לזמן לדיון כזה את היועצת המשפטית לממשלה. נמסר לנו כי לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה שקלה בדבר, היא סבורה שאין מקום להתייצבותה, וכי היא סומכת בהקשר זה על נציגי המאשימה המופיעים בתיק".
למרות עמדתה, הבהירו חברי ההרכב כי הם עומדים על הצורך בשיח ישיר עם הגורמים האחראים לקבלת ההחלטות. "לאחר ששקלנו עמדה זו, הגענו למסקנה כי יש בכל זאת ערך מוסף בהתייצבותה של היועצת המשפטית עצמה", קבעו השופטים. עוד הסבירו כי "הטעם לכך הוא שעל מנת לקיים דיאלוג דו צדדי תכליתי, להערכתנו יש צורך בכך שהגורמים האחראים לקבלת ההחלטות, יוכלו לשמוע את הדברים במישרין ולהתייחס אליהם במידת הצורך".
בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי הדיון יתקיים ביום רביעי, 18 בנובמבר 2026, בשעה 09:30, במעמד היועצת המשפטית לממשלה. עוד ציינו השופטים כי במידת הצורך תישקל האפשרות לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, כלומר ללא נוכחות הציבור והתקשורת באולם. ההחלטה נחתמה בידי שלושת שופטי ההרכב, ובראשם השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. בסיומה הורה בית המשפט למזכירות להודיע על ההחלטה לבאי כוח הצדדים.
האפשרות לזמן את בהרב-מיארה לבית המשפט עלתה בשבוע שעבר, במהלך דיון שבו ביקשו סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, וסנגורם של שאול ואיריס אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן, לקיים דיון בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה. הבקשה הועלתה על רקע עדותו של אביחי מנדלבליט, שבמהלכה נדונו שאלות הנוגעות לאישורים שניתנו לפעולות חקירה בתיקי האלפים ולמידת הפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה על התנהלות גורמי האכיפה.
להפתעת הצדדים, התברר כי השופטים עצמם כבר שקלו אפשרות דומה, עוד לפני שההגנה העלתה אותה. השופט עודד שחם הבהיר במהלך הדיון: "ההגנה אולי התפרצה לדלת פתוחה. אנו שקלנו מהלך כזה עוד לפני".
שחם הסביר כי היועצת המשפטית לממשלה היא הגורם הנושא באחריות העליונה לניהול ההליך מטעם המדינה, ולכן יש היגיון בקיום שיח ישיר עמה. "אם רוצים לנהל דיאלוג אז צריך להתנהל מולה", אמר השופט. כאשר נציגת הפרקליטות ציינה כי מדובר במהלך חריג, השיבה ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "יש כאן הרבה דברים במשפט הזה שהם לא רגילים".
אתמול הודיעה התובעת יהודית תירוש לבית המשפט כי בהרב-מיארה אינה מסכימה להצעה להתייצב לדיון. תירוש הסבירה כי צוות התביעה המנהל את המשפט מורכב מפרקליטים בכירים ומנוסים, המוסמכים לפעול בשם היועצת המשפטית לממשלה ומעדכנים אותה באופן שוטף בהתפתחויות באולם.
לדבריה, "מצב שבו היועמ"שית מגיעה לבית המשפט כאשר צוות התביעה נמצאים כאן ובכירי הפרקליטות הוא תהליך שהוא לא נכון מבחינת סדרי העבודה של מערך התביעה בישראל". עוד הדגישה כי כל פנייה של בית המשפט נבחנת בכובד ראש, וכי ניתן להעביר באמצעות הפרקליטים את עמדות השופטים לגורמים הבכירים ביותר במערכת התביעה.
במקביל הבהירה הפרקליטות כי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן פתוחים לקיום שיח ישיר בנוגע לאפשרות להגיע להסדר בתיק. תירוש אף הזכירה כי התביעה נענתה בחיוב לפניית נשיא המדינה יצחק הרצוג לקדם שיחות בנושא, אך לדבריה ראש הממשלה בחר שלא להשיב לפנייה.
סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, לא קיבל את עמדת הפרקליטות וטען כי לבית המשפט נתונה הסמכות להורות על התייצבות היועצת המשפטית לממשלה גם ללא הסכמתה. "זה שהיועמ"שית לא רוצה להגיע לכאן, אפשר בהחלט לזמן אותה. אני חושב שהסמכות בהחלט קיימת", אמר חדד.
לדבריו, בית המשפט העליון כבר הורה בעבר לפרקליט המדינה להתייצב לדיון כאשר סבר כי יש צורך בשיח ישיר עם הגורם הבכיר המוסמך לקבל החלטות. חדד הוסיף כי במשפט נתניהו עלו סוגיות משמעותיות המצדיקות מהלך דומה, ולכן ראוי שהיועצת המשפטית לממשלה תגיע בעצמה לבית המשפט. הוראת השופטים היום מסמנת מעבר מהאפשרות שנבחנה בשבוע שעבר ומההצעה שהוצגה לצדדים, להחלטה המחייבת את התייצבותה של בהרב-מיארה.
אחת ההתפתחויות המרכזיות שקדמו לבקשה הייתה עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, שזומן להעיד מטעם ההגנה. מנדלבליט כיהן בתפקיד בתקופת חקירות נתניהו והיה הגורם שאישר את פתיחתן ואת הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה.
במהלך עדותו נשאל על היקף מעורבותו בחקירות, על האישורים שנתן לפעולות שונות ועל מקרים שבהם בוצעו פעולות מבלי שהתקבל אישורו מראש. ההגנה ביקשה להצביע באמצעות הדברים על פגמים בהתנהלות גורמי החקירה, בעוד שהשאלות המשפטיות הנוגעות למשמעותם של האישורים ולחוקיות הפעולות נותרו במחלוקת.
לפי "חוק יסוד: הממשלה", פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה מחייבת את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, אין פירוש הדבר שכל פעולת חקירה פרטנית מחייבת בהכרח אישור אישי ונפרד שלו. העדות העלתה מחדש שאלות בנוגע לאופן שבו התקבלו החלטות במהלך החקירות ולמשמעות האפשרית של טענות ההגנה להמשך ניהול המשפט.
סוגיה משמעותית נוספת המרחפת מעל ההליך היא עמדת השופטים ביחס לאישום השוחד בתיק 4000, פרשת בזק-וואלה. במהלך המשפט הבהירו השופטים בשתי הזדמנויות כי קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד, והמליצו לפרקליטות לשקול לחזור בה מאישום זה. למרות הדברים, התביעה לא חזרה בה מהאישום, וההליך ממשיך להתנהל.
בתיק 4000 מואשם נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, במסגרת טענות התביעה לקשר פסול בינו לבין שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק ובאתר וואלה. האפשרות שהדיון עם בהרב-מיארה יעסוק גם בהמשך ניהול אישום השוחד עלתה בפרסומים סביב ההליך, אולם טרם הובהר כי זהו הנושא היחיד או המרכזי שלשמו התבקשה התייצבותה.
המהלך חריג משום שהיועצת המשפטית לממשלה אינה נמנית עם הפרקליטים המופיעים באופן שוטף במשפט, ובדרך כלל עמדותיה מועברות לבית המשפט באמצעות נציגי התביעה. במקרה הנוכחי, השופטים הביעו רצון לקיים שיח ישיר עם מי שנושאת באחריות העליונה לניהול ההליך הפלילי מטעם המדינה.
חשוב להבחין בין התייצבות לדיון לבין מסירת עדות: הבקשה המקורית של הסנגורים לא הייתה לזמן את בהרב-מיארה כעדה בנוגע לחקירות, אלא לקיים עמה דיון על המשך ניהול המשפט. בהרב-מיארה עצמה לא כיהנה כיועצת המשפטית לממשלה בתקופת החקירות או בעת הגשת כתב האישום, אך כיום היא עומדת בראש מערכת התביעה הכללית ואחראית להחלטות הנוגעות להמשך ניהול התיק.
