מחקר חדש חושף כי לא רק כמות הזמן שבני נוער מבלים מול המסכים משפיעה על בריאותם הנפשית, אלא בעיקר זהות האנשים שאיתם הם מתקשרים. ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Child and Adolescent Mental Health, מצביעים על הבדלים משמעותיים ברווחה הנפשית בין מתבגרים שמתכתבים עם חברים מהחיים האמיתיים לבין אלו שעיקר קשריהם הם עם חברים וירטואליים בלבד.
ההבדל בין סוגי החברויות
המחקר, שכלל 3,034 נערים ונערות בני 15 משוודיה, מצא כי אלו שניהלו שיחות בתדירות גבוהה עם מעגל רחב של חברים שהם מכירים אישית, דיווחו על רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית. קשר זה נותר יציב גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון משתנים כמו מגדר, מבנה משפחתי ומצב סוציו-אקונומי. הממצא מדגיש כי שימוש במסכים לחיזוק קשרים חברתיים קיימים עשוי לתרום באופן חיובי.
בניגוד לכך, התמונה הייתה שונה לחלוטין בקרב בני נוער שניהלו קשרים עם חברים שהכירו רק דרך האינטרנט. אלו שדיווחו על תקשורת שבועית או יומיומית עם "חברים וירטואליים" הראו רמות נמוכות יותר של רווחה נפשית. ממצא זה מעלה דאגה לגבי איכות הקשרים הנוצרים ברשת והשפעתם על מתבגרים, במיוחד כאשר הם באים על חשבון אינטראקציות עם חברים מהעולם האמיתי.
המשמעות עבור ההורים
החוקרים מדגישים כי מדובר בקשר סטטיסטי (קורלציה) ולא בהוכחת סיבה ותוצאה. כלומר, לא ניתן לקבוע אם החברות הווירטואלית היא שגורמת לירידה ברווחה הנפשית, או שמא בני נוער שחווים קשיים רגשיים נוטים יותר לחפש קשרים כאלה מלכתחילה. לדבריהם, סביר להניח שהקשר פועל בשני הכיוונים ודורש בחינה מעמיקה יותר.
המסקנה המרכזית עבור הורים ואנשי חינוך היא שהדיון על זמן מסך צריך להתרחב. במקום להתמקד רק בהגבלת שעות, חשוב לשאול עם מי הילדים מדברים ומה טיב הקשרים שהם מנהלים. עידוד קשרים חברתיים בריאים, הן במציאות והן ברשת, עשוי להיות חשוב יותר מהגבלת זמן בלבד.
