מחקר חדש מצא דרך לנתח סריקות מוח שעשויה לסייע בזיהוי מבוגרים בריאים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח אלצהיימר, עוד לפני שמבחני זיכרון סטנדרטיים חושפים בעיה. במחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, החוקרים חילקו מבוגרים בריאים לשתי קבוצות על סמך דפוס בסריקת המוח. בתחילת הדרך, שתי הקבוצות הציגו ציוני זיכרון דומים, אך בהמשך התגלו הבדלים משמעותיים ביניהן.
איך נוצר המודל לחיזוי?
הכלי החדש פותח באמצעות השוואה בין שתי קבוצות קיצון: "סופר-אייג'רס" (SuperAgers), מבוגרים מעל גיל 75 שציוני הזיכרון שלהם טובים יותר משל אנשים בגיל העמידה, לבין חולים שאובחנו כבר עם אלצהיימר. המודל הממוחשב למד לזהות את דפוסי הקישוריות במוח המבדילים באופן המובהק ביותר בין שתי הקבוצות. דפוס זה התפרס על פני אזורים במוח האחראים על תכנון, זיכרון ושליטה רגשית.
לאחר מכן, החוקרים יישמו את המודל על מבוגרים בריאים ללא בעיות זיכרון. התוצאות הראו כי הקבוצה שהדפוס המוחי שלה היה דומה יותר לזה של חולי אלצהיימר, הראתה ירידה קוגניטיבית מהירה יותר לאורך זמן. חברי קבוצה זו גם צברו יותר חלבון עמילואיד-בטא, המקושר למחלה, והיו בסיכון גבוה יותר להתקדם לפגיעה קוגניטיבית קלה או לאלצהיימר, למרות שבתחילת המחקר רמות החלבון היו דומות.
האם זו בדיקה אבחונית חדשה?
החוקרים מדגישים כי בשלב זה לא מדובר בבדיקה אבחונית שזמינה במרפאות, אלא בכלי מחקרי. תוצאת סריקה כזו עשויה בעתיד לתפקד בדומה לבדיקת כולסטרול – כנורת אזהרה המצדיקה מעקב רפואי הדוק יותר. הממצא המרכזי במחקר הוא ששני אנשים יכולים להיראות זהים במבחן זיכרון, אך לשאת דפוסים מוחיים שונים המעידים על סיכוני הידרדרות שונים בעתיד.
לדברי החוקרים, נדרשים מחקרים גדולים ומגוונים יותר כדי לאמת את הממצאים לפני שניתן יהיה ליישם את השיטה בקליניקה. עם זאת, הממצאים מדגישים כי מבחני זיכרון לבדם עלולים לפספס את הסימנים המוקדמים ביותר, וכי הדמיית המוח עצמו עשויה להיות הדרך המבטיחה ביותר להתערבות מוקדמת ומניעתית בעתיד.
