מכירים את הרגע שבו אתם יושבים עם חברים בחוץ, אבל דווקא אתם חוזרים הביתה מלאים בעקיצות יתושים, בזמן שהאחרים כמעט לא נעקצו? מתברר שייתכן שיש לכך הסבר מדעי. מחקר שפורסם היום (רביעי) מצא כי מיני יתושים שונים נמשכים לאנשים שונים, וכי ההבדלים עשויים להיות קשורים להרכב הכימי של ריח הגוף ולחיידקים החיים באופן טבעי על העור.
המחקר, שנערך בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה ובשיתוף אוניברסיטת ציריך, כלל 119 מתנדבים ובחן את תגובותיהם של שלושה מיני יתושים לריחות גוף אנושיים. בין המינים שנבדקו היה גם יתוש הטיגריס האסייתי, המוכר בישראל. הממצא המרכזי היה מפתיע: אף אחד מהמשתתפים לא נמצא מושך במיוחד עבור כל שלושת מיני היתושים. במילים אחרות, אדם שמושך מין מסוים של יתושים עשוי להיות הרבה פחות מושך עבור מין אחר.
מה גורם ליתושים להעדיף אנשים מסוימים?
אחד ההסברים האפשריים נמצא דווקא על פני העור שלנו. כל אדם נושא על עורו אוכלוסייה ייחודית של חיידקים, המכונה המיקרוביום של העור. חיידקים אלה משתתפים בפירוק חומרים המופרשים מהגוף, ובתהליך נוצרים חומרים נדיפים המשפיעים על הריח האישי שלנו. החוקרים בדקו את הרכב החיידקים ואת החומרים הכימיים שנפלטו מעור המשתתפים, ומצאו קשר בין מאפיינים מסוימים של ריח הגוף לבין מידת המשיכה של היתושים. כך למשל, יתוש הטיגריס האסייתי נמשך יותר למשתתפים שעל עורם נמצאו רמות גבוהות של תרכובות כימיות מסוימות ממשפחת הקטונים. לעומתו, יתוש האדס המצרי הפגין העדפות שונות, בין היתר כלפי אנשים בעלי רמות נמוכות יותר של חומרים נדיפים מסוימים.
האם יתושים מעדיפים גברים על פני נשים?
ממצא נוסף במחקר הצביע על הבדל מסוים בין המינים. יתושות מסוג אדס מצרי נמשכו במידה מעט גבוהה יותר לגברים מאשר לנשים. עם זאת, בשני מיני היתושים האחרים שנבדקו לא נמצא הבדל דומה. החוקרים מדגישים כי מדובר בהעדפה שנצפתה במין מסוים בלבד, וכי עדיין לא ברור אילו גורמים אחראים להבדל.
האם התגלית תוכל למנוע עקיצות בעתיד?
לדברי החוקרים, זיהוי החומרים הכימיים והחיידקים הקשורים למשיכת יתושים עשוי לסייע בעתיד בפיתוח דור חדש של תכשירים להרחקתם. בין האפשרויות שעשויות להיבחן נמצאות שיטות לשיבוש האותות הכימיים שבאמצעותם יתושים מזהים בני אדם, וכן פיתוח אמצעי מניעה המותאמים למיני יתושים שונים. להתקדמות בתחום עשויה להיות משמעות גם במאבק במחלות המועברות באמצעות יתושים, ובהן קדחת דנגי, זיקה וקדחת מערב הנילוס.
עם זאת, חשוב להדגיש כי המחקר נערך בתנאי מעבדה ובחן את מידת המשיכה של יתושים לריחות אנושיים, ולא את מספר העקיצות בפועל. המשתתפים לא נעקצו במהלך הניסוי. בנוסף, הממצאים מצביעים על קשרים בין הרכב החיידקים והחומרים הכימיים שעל העור לבין משיכת יתושים, אך אינם מוכיחים שכל אחד מהגורמים הללו אחראי באופן ישיר להעדפות שנמצאו. לכן, בשלב זה אין בסיס להמלצה לשנות הרגלי רחצה או להשתמש במוצרים מסוימים כדי להשפיע על הרכב החיידקים שעל העור במטרה להימנע מעקיצות. השורה התחתונה: בפעם הבאה שאתם היחידים בחבורה שנעקצים, ייתכן שההסבר אינו קשור לדם שלכם, אלא דווקא לריח הייחודי של עורכם ולמין היתוש שנמצא בסביבה.
