ארצות הברית הולכה אמש (שלישי) לקלפיות בבחירות אמצע הכהונה, שיקבעו את הרכב הקונגרס בשנתיים האחרונות של כהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ. ההצבעה החלה בשעות הבוקר במדינות המזרחיות של ארה"ב, ובהדרגה נפתחו קלפיות ברחבי המדינה. במוקד עומד המאבק על השליטה בבית הנבחרים ובסנאט, כאשר הדמוקרטים מבקשים לשבור את הרוב הרפובליקני ולחזק את יכולתם לפקח על הממשל ולבלום חלק מיוזמותיו.
מבחינת ישראל, מדובר בבחירות בעלות חשיבות מדינית וביטחונית: תוצאותיהן עשויות להשפיע על אישור תקציבים, עסקאות נשק, מדיניות הסנקציות על איראן והלחץ הפוליטי שיופעל על הבית הלבן בסוגיות המזרח התיכון.
אלו המדינות שעשויות לשנות את יחסי ישראל וארה"ב
מה עומד לבחירה: מפת המושבים ומאזן הכוחות בקונגרס
בניגוד למערכת בחירות לנשיאות, אזרחי ארצות הברית אינם בוחרים כעת נשיא חדש, ודונלד טראמפ יוסיף לכהן בבית הלבן ללא תלות בתוצאות בקלפיות. אולם יכולתו המעשית לממש מדיניות, להעביר תקציבים ולקדם חקיקה תלויה ישירות בזהות המפלגה שתחזיק ברוב.
תוכנית המגירה שטראמפ מכין כבר חודשים במקרה שהדמוקרטים ינצחו
על הפרק עומדים לבחירה כל ארבע מאות שלושים וחמישה המושבים בבית הנבחרים, וכן שלושים וחמישה מושבים בסנאט. בנוסף לכך, מתקיימות בחירות לתפקידי מושלים בשלושים ושש מדינות, לצד מרוצים רבים למוסדות השלטון המקומי והצבעות על שאלות מדינתיות שונות.
ערב פתיחת הקלפיות מחזיקה המפלגה הרפובליקנית ברוב מצומצם בבית הנבחרים ובחמישים ושלושה מושבים בסנאט, אל מול ארבעים ושבעה מושבים שבידי הדמוקרטים והעצמאיים המזוהים עמם. משמעות הדבר היא שלשם השגת מהפך נדרש לדמוקרטים שינוי מתון יחסית במספר המושבים בבית הנבחרים, אך משימה מורכבת יותר בסנאט, שבו עליהם להשיג תוספת נטו של ארבעה מושבים כדי להגיע לרף של חמישים ואחד מושבים המבטיח רוב.
2 מועמדים עם אותו השם רצים בבחירות: מי עומד מאחורי התרגיל?
לשליטה בשני הבתים משקל כבד: בית הנבחרים מחזיק בסמכות בלעדית לפתיחה בהליכי תקציב וחקיקה כלכלית, בעוד הסנאט מחזיק בסמכות הבלעדית לאישור מינויים בכירים בממשל ובמערכת המשפט ובאישור אמנות בינלאומיות.
נתוני ההצבעה המוקדמת והאווירה בקלפיות
עוד טרם פתיחת דלתות הקלפיות בבוקר יום הבחירות, יותר מחמישים ושבעה מיליון אזרחים אמריקנים כבר מימשו את זכותם והצביעו באמצעות הצבעה מוקדמת בקלפי או באמצעות שליחת פתקי הצבעה בדואר, על פי נתוני מעבדת הבחירות של אוניברסיטת פלורידה שפורסמו ברשת CBS. נתון זה מעיד על שיעור השתתפות גבוה במיוחד, אך אין בו כדי להצביע באופן מובהק על יתרון לאחת המפלגות, שכן דפוסי ההצבעה המוקדמת משתנים ממדינה למדינה וחלק מקהלי הבוחרים מעדיפים להתייצב פיזית ביום הבחירות עצמו.
ההצבעה נפתחה במדינות החוף המזרחי בשעות הבוקר המוקדמות לפי שעון מקומי, ובשל פריסת אזורי הזמן השונים בארצות הברית, במדינות מסוימות הגיע יום ההצבעה לעיצומו בשעה שבמדינות המערביות רק החלו המצביעים לזרום לקלפיות.
לאורך היום נרשמה התגייסות נרחבת במחוזות התחרותיים, כאשר שתי המפלגות משקיעות מאמצים עליונים להמרצת תומכים. הרפובליקנים בונים על התייצבות המונית של מצביעיהם ביום הבחירות כדי לנטרל את הפערים שעלו בחלק מן הסקרים, בעוד הדמוקרטים שואפים לתרגם את מורת הרוח ממדיניות הבית הלבן להכרעה בקלפי.
הצהרת טראמפ: כוונה להפסקת הסיוע הכספי השנתי לישראל
בעיצומו של יום הבחירות סיפק הנשיא טראמפ התפתחות יוצאת דופן הנוגעת במישרין לישראל. בריאיון שהעניק לרשת פוקס ניוז הצהיר הנשיא כי הגיע להבנות עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בדבר סיום הסיוע הכספי השנתי הישיר מארצות הברית, העומד על קרוב לארבעה מיליארד דולר, החל מתום השנה הנוכחית.
טראמפ טען בדבריו כי ההסכמות בעניין גובשו כבר לפני מספר חודשים, וגרס כי המשק והצבא בישראל אינם זקוקים עוד למענקים כספיים במתכונתם הקיימת. לצד זאת ציין כי ארצות הברית תמשיך לעמוד לצד ישראל בעת הצורך ולמכור לה מערכות לחימה ואמצעי הגנה.
הנשיא נימק את הצעד בין היתר בטענה כי מועמדים מן האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית משתמשים בנושא הסיוע ככלי ניגוח פוליטי נגד המפלגה הרפובליקנית, והזכיר בהקשר זה את המועמד הדמוקרטי לסנאט במדינת מישיגן, עבדול א-סייד, המתנגד למתן סיוע צבאי ללא תנאים מדיניים.
מה הראו הסקרים ערב פתיחת הקלפיות?
הסקרים ומודלי הניבוי שפורסמו בימים שקדמו להצבעה הצביעו על אפשרות של שינוי מבני במאזן הכוחות, בייחוד בכל הנוגע לבית הנבחרים. בסקר של סוכנות רויטרס ומכון איפסוס מן השבוע שעבר, נרשם שיעור תמיכה של שלושים ושניים אחוזים בנשיא טראמפ, בעוד המפלגה הדמוקרטית החזיקה ביתרון של תשע נקודות במדד ההעדפה הכללי להצבעה לקונגרס, לאחר שקלול קולות המתלבטים.
גם כלי התקשורת האמריקניים הציגו מודלים שחזו רווחים אפשריים לדמוקרטים, אם כי בטווחי הערכה שונים. המודל הסטטיסטי של רשת CBS מחודש אוקטובר הציג אומדן מרכזי של מאתיים עשרים ותשעה מושבים לדמוקרטים בבית הנבחרים, בתוך טווח שנע בין מאתיים וחמישה עשר למאתיים שלושים ושבעה מושבים, לעומת מאתיים ושישה מושבים לרפובליקנים' כאשר השגת רוב דורשת מאתיים ושמונה עשר מושבים.
מנגד, הפרשן הסטטיסטי הארי אנטן מרשת CNN הציג הערכה לפיה הדמוקרטים עשויים להגיע למאתיים שלושים ושבעה מושבים בבית הנבחרים ולחמישים ושניים מושבים בסנאט. יובהר כי מדובר בהערכות ובמודלים של כלי תקשורת בלבד, ולא בתוצאות רשמיות.
מוקדי ההכרעה: המרוצים המרכזיים לסנאט
הקרב על הרוב בסנאט מתרכז במספר מדינות מפתח שבהן יחסי הכוחות צמודים במיוחד. רשת CBS הצביעה על אחת עשרה מערכות בחירות מרכזיות, ובהן מישיגן, ג'ורג'יה, מיין, ניו המפשייר, צפון קרוליינה, אוהיו, איווה, קנזס, טקסס, דרום קרוליינה ואלסקה.
במוקד תשומת הלב של גורמים בישראל עומדת מדינת מישיגן, שבה מתמודד המועמד הדמוקרטי עבדול א-סייד מול המועמד הרפובליקני מייק רוג'רס. א-סייד השמיע לאורך מסע הבחירות ביקורת נוקבת על מדיניות ישראל ברצועת עזה ודרש להתנות או לעצור את הסיוע הצבאי, דבר שהוביל לשסע עמוק במפלגתו: חברת בית הנבחרים הדמוקרטית היילי סטיבנס, שהפסידה לו בבחירות המקדימות, חצתה קווים והודיעה על תמיכה ביריבו הרפובליקני רוג'רס.
במדינת ג'ורג'יה נאבק הסנאטור הדמוקרטי ג'ון אוסוף על מושבו מול המועמד הרפובליקני מייק קולינס; אוסוף ספג ביקורת מצד ארגונים פרו-ישראליים לאחר שתמך בעצירת משלוחי נשק מסוימים, בעוד קולינס האשים אותו באימוץ עמדות רדיקליות.
במדינת מיין מתמודדת הסנאטורית הרפובליקנית הוותיקה סוזן קולינס, הנחשבת לבעלת ברית עקבית של ישראל, מול הדמוקרט טרוי ג'קסון שקרא להטיל מגבלות על הסיוע הצבאי. במדינת טקסס מתמודד הדמוקרט ג'יימס טלריקו, המצדד בהמשך הסיוע למערכות הגנה בלבד ומתנגד להעברת חימוש התקפי, מול הרפובליקני קן פקסטון המציג תמיכה רחבה במדיניות הביטחון של ישראל.
המשמעויות המרכזיות עבור ישראל
הכרעת הבחירות בארצות הברית טומנת בחובה השלכות ישירות על מדיניות החוץ והביטחון של ישראל בארבעה תחומים מרכזיים:
ראשית, תחום הסיוע הביטחוני ומשלוחי החימוש: מאחר שהקונגרס מחזיק בסמכויות החקיקה והתקצוב, שינוי ביחסי הכוחות עשוי להשפיע על אישור חבילות מימון והצבת תנאים לאספקת נשק. לפי נתוני סוכנות רויטרס, קרוב למחצית מחברי הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים הצביעו בעבר בעד השעיית סיוע, ומחוקקים נוספים הביעו תמיכה באיסור על העברת פצצות כבדות. עם זאת, במפלגה הדמוקרטית פועלים גם מחוקקים רבים התומכים בשימור הברית הביטחונית המסורתית, וכל שינוי חקיקתי ידרוש פשרות פוליטיות מורכבות.
שנית, ההתמודדות הצבאית מול איראן: הלחימה הישירה בין ארצות הברית לאיראן עמדה במרכז העימותים הפוליטיים. נציגים דמוקרטים טענו כי הממשל פעל ללא אישור מתאים מהרשות המחוקקת, והבהירו כי בכוונתם להדק את הפיקוח הפרלמנטרי, לדרוש מסמכים פנימיים ולזמן שימועים בנוגע למעורבות הצבאית. אף שהנשיא שומר על סמכויותיו כמפקד העליון של הצבא, שליטה דמוקרטית באחד מבתי הקונגרס תגביר את הביקורת הציבורית על מהלכי המלחמה.
שלישית, מרחב התמרון הפוליטי של הנשיא טראמפ: אובדן הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים יקשה על הממשל להעביר חוקי תקציב ורפורמות כלכליות, ויחשוף את פעילותו לחקירות של ועדות הקונגרס. אם תאבד המפלגה הרפובליקנית גם את הרוב בסנאט, ייווצר קושי משמעותי באישור מינויי שופטים, שגרירים ובכירים במערכת הביטחון. מנגד, שימור הרוב בשני הבתים יאפשר לממשל להמשיך לפעול בסביבה חקיקתית נוחה יחסית, בכפוף להסכמות פנימיות בתוך המפלגה.
רביעית, מאזן הכוחות העתידי במפלגה הדמוקרטית: תוצאות הבחירות עשויות להשפיע על הקו הרעיוני שתוביל המפלגה לקראת הבחירות לנשיאות בשנת אלפיים עשרים ושמונה. כניסה של מחוקקים המבקרים בחריפות את מדיניות ישראל עשויה להפעיל לחץ על הנהגת המפלגה להחמיר את הטון מול ירושלים, אם כי המחלוקות שנחשפו במרוצים השונים מעידות כי הנושא מוסיף לקרוע את שורות המפלגה ואינו זוכה להסכמה כוללת.
לוח הזמנים: מתי ייסגרו הקלפיות ומתי יתקבלו התוצאות?
שעות סגירת אתרי ההצבעה מדורגות בהתאם לאזורי הזמן השונים ברחבי ארצות הברית לפי שעון ישראל:
בשעה אחת לפנות בוקר צפויות להיסגר הקלפיות הראשונות בחלקים ממדינות אינדיאנה וקנטקי, ואז יחלו להתפרסם נתונים מקומיים ראשונים. בין השעות שתיים לארבע לפנות בוקר ייסגרו הקלפיות במדינות מפתח רבות, ובהן ג'ורג'יה, וירג'יניה, מישיגן ומיין, ויתקבלו אינדיקציות ראשוניות לגבי כיוון המרוצים הצמודים. בין חמש לשמונה בבוקר תימשך קליטת הנתונים ממדינות המערב, שלב שבו עשויה להתבהר התמונה הכללית באשר למאזן המושבים בבית הנבחרים.
החל מן השעה שמונה בבוקר ואילך יושלמו סגירות הקלפיות המאוחרות במדינת אלסקה ויימשך הליך ספירת הקולות במחוזות שבהם הפערים מזעריים. יצוין כי מדובר בהערכות זמנים כלליות לגלי הסגירה, וכי בתוך מדינות מסוימות קיימים מועדי סגירה נפרדים בין מחוזות.
מנגנון הספירה והגורמים לעיכובים אפשריים
בשיטת הבחירות בארצות הברית אין רשות מרכזית אחת המכריזה על תוצאה כוללת עם סיום ההצבעה, אלא הספירה מתבצעת באופן מבוזר ברמת המדינות והמחוזות המקומיים. כלי התקשורת ורשתות הטלוויזיה מפרסמים תחזיות והכרזות על זהות המנצחים על בסיס מודלים סטטיסטיים, רק כאשר מצטבר מידע מספק המבסס יתרון בלתי מחיק.
במרוצים צמודים עשויה ההכרעה להתעכב שעות ואף ימים בשל הצורך במיון מעטפות כפולות, ספירת הצבעות שהגיעו בדואר ובחינת פתקים שנויים במחלוקת. גורמי בחירות התריעו מפני מאבקים משפטיים מקומיים סביב תקינות ההליך, בעוד משרד המשפטים האמריקני נערך להצבת כאלף משקיפים ברחבי המדינה כדי לפקח על תהליכי הספירה, מהלך שעורר התנגדות מצד חלק מהרשויות המקומיות.
